בידספיריט | מכתב נדיר מאת הראי”ה קוק

מכתב נדיר מאת הראי”ה קוק ורבי ישעיה צבי גרינברג, מתקופת יפו! - מכתב מאת החולה הישיש ר' אברהם משה היימן. על מכתבו הצטרף רבי אברהם יצחק הכהן קוק אב”ד יפו: ”אקיים בזה את דברי החולה הנ”ל, ואבקש מאד לקיים דבריוץ. בעה”ח, הק' אברהם יצחק ה”ק”. עם חותמת רשמית. יפו, תרע”א. בגב המכתב מופיע מכתב נפרד מאת רבי ישעיה צבי גרינברג, ראש המלמדים בת”ת 'שערי תורה'.  [1] דף נייר, כתובי משני צידיו. 20 ס”מ. מצב בינוני. סימני קיפול עם קרעים. בלאי וכתמים.  - - - - - ביוגרפיה של רבי ישעיה צבי גרינברג (מתוך אנצי' לחלוצי הישוב ובוניו): הרב ישעיהו צבי גרינברג (רובינשטיין) נולד בקוברין, ליד בריסק דליטא, כ”ז כסלו תרל”א. לאביו ר' שמואל (תלמיד-חכם מפורסם, דרשן ועסקן בעניני ארץ-ישראל). נתחנך בחדרים ובישיבות קוברין (של הרב ר' פנחס שיק) , אנטופולי (של הרב הצדיק ר' פנחס מיכאל גרוסלייט ) וסלונים (של הרב ר' יהודה חריף מחבר הספר ”פני יהודה”). עלה ארצה עם הוריו והגיע ביום י”ד תמוז תרנ”א. כאן המשיך את לימודיו בירושלים, בישיבות ”עץ חיים” ו”תורת חיים”. בשנת תרנ”ה הוזמן לשמש כראש המלמדים (כעין ”מנהל פדגוגי”) בתלמוד-תורה ”שערי תורה” ביפו והראה בו בעבודת ההו והחנוך בהמשך 35 שנה רצופות. ולהשפיע מרוחו עליהם בתורה ובדרך-ארץ לפי השיטה, של ”דרכיה דרכי נועם”. ואלפי תשומת לב שחינו הוקירוהו ואהבוהו וזכרו את יחסו האבהי אף כשגדלו ומסרו לו את בניהן לחינוך. אלא אף בחומר, והיה דואג להלבשת ילדי העניים ולכלכלתם. ו” הזמנים” (בחדשי תשרי וניסן) כשאין לימודים במוסד, היה נוסע לרים ולמושבות בארץ לא סוף תרומות להספקת צרכי המוסד כולל בנינו. לכתות וליחידים כתה שהצטיינה בהישגיה בלימודים זכתה למסע-טיול לירושלים, ותלמיד יחיד שהצטיין בלימוד, בהתנהגות או בנקיון הלבוש והגוף, בא גם הוא על גמולו בפרס מתאים: ור' ישעיה מצא לו את המקורות המיוחדים מהם את האמצעים למתן הפרסים. להעזר ברחבת גבולות שכונת נוה שלום וטרח עם ר' אהרן שלוש במציאת קונים למגרשים לשם הרחבת הישוב היהודי ביפו. השתתף בביסוד בית-הכנסת ”אהל יצחק” לחסידי חב”ד ביפו. היה בין היוזמים להזמין לכסא הרבנות של יפו את הרב א. י קוק זצ”ל מליטא. בשנת תר”ץ נתמנה, לפי הצעת הרב קוק, לעוזר למנהל המוסד, ר' יוסף רבי, ומאז פטירתו של ר' יוסף מושך הוא בעול המוסד וכלכלתו בשנותיו הקשות ביותר. בפרעות תרצ”ו-תרצ”ט היה המוסד שעל גבול יפו ממש, בחזקת סכנה, ולא פעם השתדלו עסקניצבור שונות לבטלו ולחלק את התלמידים בין תלמודיתורה אחרת בעיר. אבל הוא עמד איתן על המשמר. כי, לדעתו, כל זמן שהמוסד קיים במקומו, ישאר ישוב יהודי סביבו, אסור להפקיר עמדת ישובית עברית לזרים. והודות לידידים ותומכים בעלי הבנה בחו”ל, גם מתלמידיו בא”י מלפני מספר שנים, מחזיק המוסד מעמד עד היום, אם גם בכוח, והוא ממשיך להשקיע במס נפש מרץ-עלומים גם לעת זקנה. שנות שנות עבודתו הקים דורות של תלמידים בני תורה ספוגי תרבות ישראלית מקורית ויסודית התופסים מקומות חשובים בצבוריות יהודית בארץ ובחו”ל והשומרים את הקשרים עם המוסד ומחנכו. צאצאיו: חנה אשת נתן גלעדי; שמואל אבא (מזכיר כללי של ת”ת וישיבת ”י תורה” ביפו ומזכיר אגודת הפועלים ילידי א”י): הרב יצחק (מותיקי ניצול של ישיבת חברון-סלובודקא בירושלים).