אגרת היסטורית מאת רבני פאס, על שד"רי ארץ ישראל, ומצבם הקשה של יהודי מרוקו

אגרת היסטורית מאת רבני פאס, על שד"רי ארץ ישראל, ומצבם הקשה של יהודי מרוקו

מכתב ארוך [כ-70 שורות!] מאת רבני קהילת פאס, אל חכמי ארץ הקדושה. פאס, שנת "במישרי"ם" [תר"ב 1842].

במכתב מספרים הרבנים על מצבם הקשה של יהודי פאס עקב ההלוואות בריבית ו'מס הגולגולת', ועל כך ששדר"י ארץ ישראל מכריחים אותם לתרום סכומים הגדולים מיכולתם האמיתית. כמו יש ישנו חשש כי ילשינו למלכות על גובה הסכומים שתרמו יהודים מסוימים, שהם נמוכים מהמיסים אותם הם נותנים למלכות, וכך תטיל המלכות קנסות כבדים. לעיתים המצב הגיע ממש לכדי סכנת נפשות. הדבר גרם שכאשר פעם אחת הגיע שד"ר מארץ הקודש, מספר יהודים נותרו ללון מ"חוץ לעיר במבואות האפלים, בשכנות הגויים, והניחו ביתם ובניהם ונשים וטפם נטושים".

על כן מציעים הרבנים לקבוע לכל יהודי סכום קצוב לתרומה על פי קביעת הקהילה, וכך אין חשש שיהודים יסתבכו עם תרומה גדולה מכפי יכולתם, וכן שלא יסתכנו כנגד המלכות. הרבנים מזכירים שתקנה שכזאת נתקנה כבר בימי רבני מרוקו הראשונים.

על המכתב חתומים גדולי רבני פאס: רבי יעקב סירירו, רבי רחמים חיים דוד ן' זמרא, רבי וידאל הצרפתי, ורבי ידידיה מונסוניגו. ( ייתכן והאגרת נכתבה בידי החותם הראשון, רבי יעקב סירירו).

[1] דף נייר, כתוב משני צידיו. 23X18 ס"מ.

מצב טוב-בינוני. כתמי זמן, בלאי וקרעים קטנים בשוליים. סימן קיפול. מספר נקבי עש, עם פגיעה במספר תיבות ובחתימה האחרונה.