בידספיריט | שאלות ותשובות מהרי”ק - קרימונה,

שאלות ותשובות מהרי”ק - קרימונה, שי”ז - עותק המקובל רבי חיים פינטו הגדול זיע”א עם חתימת יד קדשו - שו”ת מהר”י קולון. קרימונה, שי”ז [1557]. מהדורה שניה.  בשער איורים בתחריט עץ עם תיאור עקדת יצחק. בשער מספר חתימות בעלות: חתימה אחת היא של המקובל האלוקי רבי חיים פינטו הגדול זיע”א אשר נהג לחתום את שמו בראשי תיבות: חפנ”י [חיים פינטו נרו יאיר]. חתימה נוספת בשער: ”אי”ש צדיק”. ייתכן שזוהי חתימתו של רבי יהודה שמואל אשכנזי (תק”מ –תר”ט) בעל סידור בית עובד. המקובל רבי חיים פינטו הגדול זלל”ה (תק”ג - תר”ה) מדמויות הפאר שעיטרו את יהדות מרוקו, נולד במוגאדור לאביו רבי שלמה פינטו שהיה מפורסם בגדלותו. מלומד בניסים, קדוש ונערץ על כל יהודי מרוקו וסיפורי מופתים נקשרו בדמותו. נפטר בשיבה טובה בכ”ז אלול שנת תר”ה ונקבר בעיר מגוריו – מוגאדור, מקום מנוחתו הפך למוקד עליה לרגל לכל יהודי מרוקו, שהיו באים בהמוניהם לשפוך את צקון לחשם אצל קברו הקדוש. זכה לגילוי אליהו הנביא  ומגידי אמת והתפרסם כבעל רוח הקודש הפועל ישועות שברכותיו מתקיימות במלואן ויהודים מארצות אירופה ומברזיל שלחו לו נדרים ונדבות. בספרי יהדות מרוקו מובאים סיפורי ניסים רבים המיוחסים לו.חתום בפסקי דין רבים שנדפסו בספרי חכמי מרוקו בהם גם חתימת ידו בראשי תיבות ”חפנ”י”. רבי יהודה שמואל אשכנזי (תק”מ – תר”ט) היה רב בטבריה ובאיטליה. חיבר מספר ספרי הלכה, המרכזיים שבהם ערוכים סביב סידור התפילה [הסידור והמחזורים הידועים בית עובד, בית מנוחה, בית השואבה, בית מועד]. ההדיר גם את סידורי התפילה עצמם. שימש כשד”ר. ההדיר סידורי תפילה מלווים בפסקי הלכות שחיבר. חכמי הספרדים בדורות שלאחריו (כגון: פתח הדביר, בן איש חי, כף החיים) מרבים להביא מדבריו. חלק מכתביו נותר בכתב יד. שו”ת מהרי”ק ספרו נחשב לאחד מספרי ההלכה היסודיים, אשר מובאים לרוב בפסקי השו”ע והרמ”א. [12], קעג דף. מצב טוב מאוד. כתמים. כריכת חצי עור חדשה ומפוארת.