תולדות היהודים בספרד הנוצרית מאת יצחק בער. - חלק ב' ת"א תש"ה. מצב טוב. יצחק פְריץ בער (קרי: בֶּר; בגרמנית: Baer) ...

תולדות היהודים בספרד הנוצרית מאת יצחק בער. - חלק ב' ת"א תש"ה. מצב טוב. יצחק פְריץ בער (קרי: בֶּר; בגרמנית: Baer) (ט"ז בטבת ה'תרמ"ט, 20 בדצמבר 1888 – ד' בשבט תש"ם, 22 בינואר 1980) היה היסטוריון יהודי גרמני וישראלי, מגדולי החוקרים של היהודים בספרד הנוצרית בימי הביניים, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לשנת תשי"ח. בשנת 1938 השלים בער את הנוסח הגרמני של יצירתו המונומנטלית והקאנונית "תולדות היהודים בספרד הנוצרית". בעם עובד הופיע הספר בשנת 1945. מהדורה מורחבת ומתוקנת התפרסמה בשנת 1959. הספר אף ראה אור באנגלית ובספרדית. זוהי עבודה אנציקלופדיסטית המקיפה את כל מכלול חיי היהודים על אדמת ספרד הנוצרית בפרק זמן של כארבע מאות שנה. הספר הקיף את היבטי היהודים בספרד בתחומים שונים כגון: הקהילה, ארגון והיררכיית המעמדות בה, כלכלה ודמוגרפיה, עלילות דם, אינקוויזיציה פרעות וגירוש, מעמדם החוקי והחברתי של היהודים בקרב המדינה והחברה הנוצרית, כלכלה ומיסוי. בספרו הבליט בער את רציפותה של ההיסטוריה היהודית כחלק אינטגרלי הנטוע בהיסטוריה הכללית, בין הנצרות והאסלם. בער ראה בעזרא הסופר כמשתית יסודות הבניין של החברה היהודית אשר נשתמרה מאז ראשיתו של הבית השני. הגלות היא תוצרת הברית בין הקיסרות הרומית לכנסייה הנוצרית. הגלות הייתה מאורע טראגי בדברי ימי האומה. היהודים היו עתירי שאיפות מדיניות, שהנוצרים היו חפים מהן. מסיבה זו התקרבו הנוצרים לקיסרות הרומית, עד שזו הפכה לבסוף את הדת הנוצרית לדת הקיסרות. היהודים היו אזרחים מדרגה שנייה, ברוח תורתו של אוגוסטינוס בספרו עיר האלוהים, להשפיל את היהודים אך להותירם בחיים, שעל פיה נשק דבר. בער לא ראה 'תור זהב' אצל היהודים בספרד המוסלמית, כפי שסברו חוקרים יהודים אחרים של התקופה, ולדעתו תרבות החצרנים היהודית שגשגה בשל השחיתות והמתירנות שפשתה בקרבם של השליטים ולא בגלל סובלנות מכוונת ומתודית. בער ביכר בספריו את פשוטי העם וישרי הדרך על פני המשכילים והעשירים (האווראיסטים) שהתנצרו והתנכרו לאומה בין השנים 1391 עד 1415 והיו לה לרועץ, זאת לעומת העם הפשוט שנותר דבק בדת ובלאום והללו הצילוהו משמד.