בידספיריט | חתם סופר על התורה כתב

חתם סופר על התורה כתב יד קדשו!  פרשיות וישב מקץ ויגש - תקנ”ז 2 עמודים חידושי תורה בעצם כתי”ק של מרנא ורבנא רשכבה”ג איש אלוקים רבי משה סופר בעל ה'חתם סופר' זכותו יגן עלינו.  אותיות וגווילין אשר לסגולתן ולראייתן תשבע כל עין, אשר נכתבו בקדושה וטהרה ע”י רבן של ישראל, פאר הדור והדרו, מרן בעל ה'חתם סופר' זכותו יגן עלינו, מונח לפנינו. חידושי התורה הם על פרשיות וישב, מקץ, ויגש אשר נכתבו ע”י רבינו בשנת תקנ”ז. מעל 50 שורות בב' עמודים בעצם כתי”ק הטהורה הידוע כמסוגל ביותר ליראת שמים, לשמירה ולאהבת תורה ואהבת השם יתברך. חידושים אלו נדפסו בחידושי החתם סופר על התורה בפרשיות הנ”ל. נציין שבחד”ת לפ' ויגש נוסף בכתי”ק עוד שורה בעצם כתי”ק שלא מופיע בנדפס. בפר' ויגש רבינו מפרש על היות יוסף ”יפה תואר ויפה מראה” – שיוסף פירש מלאכול פתו ויינו של פוטיפר וזה משמעות הפסוק, 'ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל', פירושו שיוסף אכל לחם אחר ולא מסעודתו ועכ”ז היה יוסף ”יפה תואר ויפה מראה”. בפר' מקץ מפרש רבינו, על הויכוח בין אחי יוסף ליוסף שביקשו להאסר כולם במאסר במקום בנימין, ויוסף לא הסכים לכך, רבינו מפרש זאת שהדיון היה האם חל עליהם דין בן נח או דין ישראל ועפי”ז פירש את המקראות והדיון בפסוקי התורה, ומסיים רבינו, ”שלום רב לאוהבי תורתך, לאוהבי תורה לא יארע מכשול.. לו שלום”. בפר' ויגש מביא רבינו מדרש רבה אודות חושים בן דן, ודן בענין שבעים נפש ירדו מצריימה, ולידת יוכבד בין החומות וכו'. [בסוף קטע זה מוסיף רבינו עוד שורה בעצם כתי”ק שלא מופיע בנדפס]. חידושי תורה בכתב יד קדשו של רשכבה”ג מרן הגה”ק בעל ה'חתם סופר', מפאת גודל קדושתם הנוראה, מקובל בקרב רבים מתלמידיו אדירי התורה כי עצם גוף כתב יד קדשו, סגולה נוראה היא ליראת שמים ולישועה בכל העניינים. והוא מסוגל לרפואה, בהנחתו תחת ראש החולה, גדולי הדורות גם ראו בכתבי קדשו גם סגולה להינצל משרפות בבתי ישראל. ”הגאון הקדוש מהר”ם בנעט אמר שההסתכלות בכתב יד קדשו של ה'חתם סופר' מסוגל ליראת שמים. וכך מסופר שפעם הגיע תשובה הלכתית מה'חתם סופר' אל מהר”ם בנעט, והוא עיין בה כמה זמן, ושאלו אותו הסובבים אם מצא איזה דבר הצריך עיון בתשובה, השיב לא, אבל אני מעיין בתשובה כי עצם ההסתכלות בכתב יד קדשו מסוגל ליראת שמים. (הקדמה לדרשות חתם סופר עמ' ז' בהערה). ידוע שנינו מרן בעל הדעת סופר זי”ע היה אוחז לסגולה לרפואה, למי שנחלה ונפל למשכב רח”ל, שישים תחת מראשותיו דף מכתב יד קדשו של מרן ה'חתם סופר' זי”ע”. וכך מפורסם בשם הרה”ק רבי יואל מסאטמאר זי”ע, שלראות את כתב יד החתם סופר הוא סגולה ליראת שמים. ”במשפחת החתם סופר היה מקובל כי כתב יד קדשו של החתם סופר מסוגל לשמירה על כל צרה שלא תבא, ובנו רבי שמעון סופר אב”ד קראקא בזמן שהיה צריך לקבל החלטות גורליות בפרלמנט האוסטרי, היה מוציא מחיקו מכתב יד אביו והיה מעיין בו” (ראה בספר רבינו שמעון סופר ח”א עמ' נט). מרן רבי משה סופר . נולד בשנת תקכ”ג לאביו ר' שמואל. בינקותו כבר למד תורה אצל הגה”ק ר' משולם זלמן חסיד, ובגיל שבע כבר חידש חידושי תורה משל עצמו. לפני הגיעו לגיל המצוות כבר למד בישיבתו של הגה”ק המקובל הנורא רבי נתן אדלר בפרנקפורט שנחשב לרבו המובהק. כמו כן למד אצל הגה”ק רבי פנחס הורוביץ מחבר ספר ה'הפלאה' ואצל הגה”ק ר' טעבלי שייאר במיינץ. בשנת תקמ”ו הלך בשליחות רבו לפרוסניץ, כדי להפיץ את תורתו בעולם. בשנת תקמ”ז נשא לאשה את בתו של ר' משה ירוויץ בפרוסניץ, ושם נעשה לריש מתיבתא של העיר. עם פטירת אשתו הראשונה נשא את בת הגה”ק רבן של ישראל רבי עקיבא אייגר. בשנת תקנ”ד כיהן במשרת רבנות בעיר דרזניץ שבמורביה. בשנת תקנ”ח עבר למטרסדורף שבהונגריה, שם שימש כרב הקהילה ועמד בראש הישיבה שייסד. בשנת תקס”ז התמנה לרב בפרעשבורג ועל שמה נתפרסם הוא וכל צאצאיו אחריו לאות עולם, שם המשיך להרביץ תורה בישיבה גדולה שאליה הגיעו מאות תלמידים מארצות רבות. שימש כרב הגליל וכראש הישיבה כ-33 שנה עד יום פטירתו. בימי שבתו בפרעשבורג, הפציע אורו משם והאירה פני תבל, כאשר מרחוק ומקרוב, שאלו בעצתו, קיבלו את פסקיו, והלכו לאורו, ועד היום נתקדש שמו כרבן של כל בני הגולה. נפטר בכ”ה תשרי ת”ר. חידושי תורתו הרבים בכל מכמני התורה, מפורסמים בכל תפוצות ישראל ומאירים בקדושתם עד לעצם היום הזה, ”חת”ם סופר” ו”תורת משה”, שו”ת ועוד ובספרי תלמידיו ותלמידי תלמידיו. מפרט: 24X19 ס”מ פגיעות בשולי הדף עם פגיעה בטקסט (כך היה כבר במקור כשהדפיסו ממנו בספר)