בידספיריט | מכתב החסיד רבי משה חיים

מכתב החסיד רבי משה חיים דייטש ראש הקהל דק”ק הומנא וחסיד מובהק של מהרי”ד מבעלז זצוקלל”ה. הומנא תרפ”ה המכתב ממוען אל אחד מחתניו ובתו והיא עוסקת בנידון קבלת משרת רבנות. לרבי משה חיים היו שלשה חתנים חשובים מובחרים שבתלמידי בעל ”ערוגות הבושם”:  1) הגאון רבי אברהם צבי גינצלר.  2) הגאון רבי זאב וואלף טירנויער מחבר ספר ”טל אורות”.  3) רבי שמעיה יאזאפאוויטש . המכתב בלשון אידיש וקצת קשה להבינו.  רבי משה חיים דייטש:  איש חסיד היה רבי משה חיים ועפ”י סיבה נסע לאמעריקא ואמד בנפשו שיוכל להחזיק מעמד ולא ליפול מחסידותו, וכן עשה ועסק במכירת חלב וגבינה באיסט סייד, וה' הצליח דרכו ומסר נפשו לישאר בלבוש החסידית בשלימות, אמנם אח”כ הכיר שלא יצליח בחינוך הבנים והבנות לפי שבתו הגידה בבית שרוצה לקנות כובע כמו חברותיה, והכריז בביהמ”ד שנוסע חזרה עם משפחתו לאירופה ומכר חנותו עבור עשרת אלפים דולר שהיה סכום עצום בימים ההם, וחזר לאירופה ובכסף הזה קנה את שלושת חתניו מבחירי תלמיד הערוגות הבושם. במשפחה מקובל הספור הנורא דלהלן: כשחזר רבי משה חיים מאמעריקא והיה עדיין בלבוש החסידי כדמעיקרא היה זה דבר חידוש כמובן, ולא רצה האדמו”ר מהרי”ד מבעלז לתת לו שלום, ואמר לו: ”די וועסט דאך אפשמאדען גאנץ גאליציה” שיאמרו שאפשר לישאר כך גם באמעריקא, וגזר עליו מרן מהרי”ד דבר פלא לגזוז את זקנו. רבי משה חיים בכה והתחנן אליו לבטל הגזירה כי באמעריקא עבר כ”כ הרבה נסיונות ומסר את נפשו לא ליגע בדיוקנא קדישא ועכשיו יגע בה יד - ואחר ההפצרה הסכים האדמו”ר שיניח הזקן בתנאי שיזהיר בני אדם לא לנסוע לאמעריקא.