בידספיריט | דף מכתב-יד, ספר ”עיר דוד”,

דף מכתב-יד, ספר ”עיר דוד”, מאת רבי דוד אופנהיים – אוטוגרף המחבר – לא נדפס דף מכתב-יד, ”עיר דוד”, לקט מאמרי חז”ל ודרשות בהלכה ואגדה, עם חידושים וביאורים, מאת רבי דוד אופנהיים. [פראג, שנות הת”ס-ת”ע – ראשית המאה ה-18 בקירוב]. חלק מכתב-יד מחיבור מונומנטלי שחיבר רבי דוד אופנהיים, שבו ליקוט מדרשים ומאמרי חז”ל לפי נושאים, בתוספת חידושים וביאורים. רבי דוד לא הצליח להוציא את החיבור לאור והחיבור לא נדפס עד ימינו (על חיבור זה, ראה: מיכל, אור החיים, פרנקפורט, תרנ”א, עמ' 315). חלקים שונים של חיבור זה נמצאים במספר ספריות בעולם. החיבור נקרא ”עיר” והערכים שבו מכונים ”בתים” (מסיבה זו כונה החיבור גם: ”ספר הבתים”). ידועים מספר כתבי יד של החיבור שבהם נערכו ה”בתים” לפי סדר הא”ב, בכתיבת מעתיק מסודרת, כשכל ”בית” מחולק לסעיפים הקרויים ”חדרים”. לפנינו כתב-יד מהשלב הראשון, האוטוגרפי, שבו נכתבו הערכים שלא לפי סדר מסוים, אלא כפי שהזדמן למחבר. חלקים גדולים מכתב היד שלפנינו הם בכתיבה אוטוגרפית של המחבר, ובחלק מהמקומות מופיעים קטעים בכתב-יד מעתיק, לעתים עם תיקונים והוספות בכתב-יד המחבר. הגאון הנודע רבי דוד אופנהיים (תכ”ד-תצ”ז), מגדולי מנהיגי דורו. תורה וגדולה התאחדו על שולחנו. היה גאון מופלג בתורה, רב וראש ישיבה, מקובל ופוסק, עשיר ובעל השפעה בחצר הקיסר. בין רבותיו היו רבי גרשון אשכנזי בעל ”עבודת הגרשוני”, רבי יעקב כ”ץ – אביו של ה”חכם צבי” ורבי בנימין אפשטיין בעל ”נחלת בנימין”, והוא עמד בקשרי ידידות ושו”ת עם רבי יאיר חיים בכרך בעל ”חוות יאיר”. בשנת ת”נ, בהיותו בשנות העשרים לחייו, התמנה לרבה של העיר ניקלשבורג ול”רב הכולל” של מדינת מורביה. כעבור שני עשורים התמנה לרבה של העיר פראג, ובהמשך נתמנה לרב הראשי של בוהמיה כולה. בפראג כיהן יותר מחצי יובל עד לפטירתו. חיבר כעשרים ספרים בהלכה ובאגדה, בהם ספר השו”ת ”נשאל דוד”. רק מעט מחיבוריו זכו לאור הדפוס. היה עשיר מופלג (מירושת חותנו ומירושת דודו – הנגיד רבי שמואל אופנהיים) ובעל מהלכים וקשרים בחוגי השלטון ובחצר הקיסר. בעוד שספריו נותרו בכתב-יד, הרבה לתמוך בתלמידי חכמים ובהדפסת ספריהם. רבי דוד היה ידוע כחובב ספרים מושבע. ספרייתו הפרטית הייתה אז הספריה היהודית החשובה ביותר בעולם, והיא כללה אלפי כרכים של ספרים נדירים וכתבי-יד מכל התקופות. לאחר פטירתו הוצעה הספריה למכירה ולבסוף נקנתה ע”י ספריית הבודליאנה של אוניברסיטת אוקספורד באנגליה.