בידספיריט | דף חידושים בכתב ידו של

דף חידושים בכתב ידו של ”הסבא קדישא” רבי שלמה אליעזר אלפנדרי – חידושי הלכה ודרוש שלא נדפסו [שנות הת”ר בקירוב]. מדפי פנקס כעין זה שלפנינו הוציאו ”מכון אהבת שלום” ספר בשם ”יקהל שלמה” חלק א' (ירושלים, תשע”ב), ושם ב”דברי פתיחה” מאת ראש הישיבה הגרי”מ הלל שליט”א, הוא כותב בין הדברים: ”ידוע כי היה הסבא קדישא שקדן עצום בתורה עד ליום פטירתו, ותמיד היה לימודו יחד עם הכתיבה, הן בכתיבת תשובות להלכה, והן ברשימת חידושים והערות בכל נושא שלמד בהלכה ובאגדה ובפירושי המקראות. והרבה מאד בציוני בקיאות והערות קולעות, מספרים רבים ונדירים שלמד בהם תדיר על הסדר מכריכה לכריכה, ובכל ענין היה מציין ומעיר ומפרש בפנקסיו כפי הצורך. ובקיבוץ כולם הם כמות עצומה של חידושי תורה נפלאים שהניח אחריו ברכה לדורות”. הסבא קדישא, הגאון הקדוש והישיש רבי שלמה אליעזר אלפאנדארי (אַלְפַנְדַרִי), נולד בשנת תקע”ג בערך, ונפטר בשנת תר”צ, מגדולי רבני טורקיה. התכתב בצעירותו בהלכה עם הגאון רבי עקיבא איגר (שנפטר בתשרי תקצ”ח). כיהן כרב ראשי בקושטא ובדמשק. בהיותו כבן מאה, עלה לארץ ישראל וכיהן ברבנות צפת. בשנותיו האחרונות עלה להתגורר בירושלים, בה נפטר בזקנה מופלגת, קרוב לגיל 120. בתקופת מגוריו בירושלים המעיט להתערב בנושאים ציבוריים, ועסק בביתו בתורה, בדברי הלכה ובחכמת הנסתר, יחד עם מתי מעט מקדושי עליון ”נקיי הדעת שבירושלים”, שהיו מבאי ביתו. בשנתו האחרונה הגיע האדמו”ר בעל ”מנחת אלעזר” ממונקטש לארץ ישראל, באופן מיוחד, כדי לבקרו והמתיקו סוד יחד בענייני קבלה נסתרים [מסופר כי כשנשאל האדמו”ר אודות נסיעתו זו, התבטא ואמר בשם הבעש”ט, כי בכל דור יש גדול אחד שהוא בחינת משיח בן יוסף, והסבא קדישא היה משיח בן יוסף של הדור. ישורון, ל', עמ' תקיד]. מחיבוריו: שו”ת מהרש”א, שו”ת הסבא קדישא, ועוד. דף כתוב משני צדיו, כ-21 ס”מ. נייר בצבע ירוק, מצב בינוני-טוב.