בידספיריט | מכתבם של רבי יעקב יצחק

מכתבם של רבי יעקב יצחק אולבסקי ורבי צבי יחזקאל מיכלזון אל הגאון רבי משה נחום ירושלמסקי ובו שאלה הלכתית ובקשה להמליץ לרבנות בעיר שעדליץ, רבי יעקב יצחק אולבסקי מבקש במכתבו שרבי משה נחום ימליץ עבורו. מפרט את כשרונותיו, אך המלצה של רב חשוב תסייע בעדו יותר מכל מה שיעשה. אחר מכתבו של רבי יעקב יצחק מצטרף גם הגאון רבי צבי יחזקאל מיכלזון רבה של פלונסק, ומחלה את פני רבי משה נחום ירושלמסקי אב”ד קינצק, שיפעל בענין רבי יעקב יצחק אולבסקי, ובנוסף דן בשאלה האם מותר להיות שדכן של ערל וערלה (גוי וגויה) והדבר נוגע להרויח אלף רובל כסף, וידוע מה שאומרים אשר בני השדכן יבואו לכפירה ח”ו ולצאת מדת משה וישראל, מאיזה מקור הדברים נאמרים בפי כל הגאון רבי יעקב יצחק אולבסקי בן של רבי רפאל אולבסקי, כיה ברבנות ערים בפולין, נכדו הוא רבי ישראל משה אולבסקי אב”ד צלה, צאצאיו משמים רבנים וראשי ישיבות בארץ ובארצות הברית. הגאון רבי צבי יחזקאל מיכלזון - הרב מפלונסק (תרכ”ב-תש”ב) , גאון מופלג מגדולי הרבנים בפולין. בשנת תרמ”ה החל לכהן ברבנות בעיר קרסניברוד, עפ”י הוראת רבו האדמו”ר בעל ה”שפת אמת” מגור, ובשנת תרנ”ד עבר לכהן ברבנות פלונסק. לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר לוורשא והיה מראשי וזקני ”ועד הרבנים” אשר ניהלו את רבנות העיר הגדולה. מפוסקי ההלכה החשובים בפולין, דרשן מפורסם ומחבר פורה של עשרות ספרים ומאמרים בכל חלקי התורה. נודע גם כהיסטוריון וביבליוגרף. בתקופת השואה היה אחד מהרבנים היחידים שנותרו מרבני וורשא, עד שנשלח למחנה ההשמדה טרבלינקה בחודש אלול תש”ב [אוגוסט 1942], שם נספה - הי”ד. לאחר גירושו הביא בנו מרדכי לארכיון הקהלה בוורשא, שלש תיבות גדולות עם כתביו של אביו הרב, אך גם הם אבדו במהלך הזמן (ראה אודותיו: אלה אזכרה, ב', עמ' 195-202). הגאון רבי משה נחום ירושלימסקי [תרט”ו-תרע”ו], היה מגדולי המשיבים בדורו, וממנהיגי יהדות פולין. כבר בצעירותו התכתב עם גדולי הדור שלפניו. בהיותו בן שבע עשרה כבר צירפו ה”שואל ומשיב” ל”היתר מאה רבנים”. בצעירותו נסע לצאנז ובעל ה”דברי חיים” קירבו מאד. היה חסידו של רבי דוד מטולנא ואחריו של נכדו רבי מנחם נחום מטולנא. בשנת תר”מ, בהיותו בן 25, החל לכהן ברבנות קאמינקא. בשנת תרנ”ט עבר לפולין והחל לכהן ברבנות העיר אוסטרולנקה שבפלך לומז'ה, וקיבל יותר משישים מכתבי ברכה מכל קצוות תבל. בשנת תרס”ב נקרא לכהן כרבה של העיר קילץ ופעל לתיקון גדרי הדת ותיקן תקנות לקהילה. מספריו: ”מנחת משה”, ”לשד השמן”, ”ברכת משה”, ועוד. תשובות אליו נמצאות בספרי השו”ת ”שואל ומשיב” להגרי”ש נתנזון, ”שם אריה” להגרא”ל בלחובר, ”שערי דעה” להגרחי”ל סוסניצר, ובספרי שו”ת נוספים.