בידספיריט | ראש משפחת ריבלין הירושלמית!

ראש משפחת ריבלין הירושלמית! - עותק ”המגיד משקלאוו” רבי משה מגיד ריבלין, מרואי פני הגאון מווילנא ילקוט שמעוני על התורה - פולנאה תקס”ה בשער מתנוססת הקדשתו הידועה של הגאון רבי זונדל מסלאנט בכתב ידו עם הוספה מעניינת: ” מעזבונו של הרב המגיד ז”ל ” - הכוונה לרבי משה מגיד ריבלין משקלאוו ומנהיג הקהילה האשכנזית בירושלים שכונה בפי כל ”הרב המגיד”, היה מרואי פני הגר”א ועלה לארץ בעליית תלמידי הגר”א. בנו של רבי הלל ריבלין.  ”למדרש מנחם ציון ” - כך כינה רבי זונדל את ביה”כ חורבת רבי יהודה החסיד. בדף מ ו-נח הקדשות נוספות בהם השתמש עם אות המספור בראש העמוד. כמו”כ בספר חותמות של בית הכנסת החורבה. מדרש ילקוט שמעוני - לקט מדרשים קדומים על התורה ונביאים וכתובים כולל מדרשים שנעלמו במשך השנים (והוא המקור היחיד אליהם). מיוחס לרבנו שמעון אשכנזי ראש הדרשנים מפרנקפורט, (מרבותינו הראשונים המאה ה-13).  חלק א. על התורה. נדפס בפולנאה תקס”ה | 1805. [2], רעב דף. דף א, הפותח את ספר בראשית,   בחלקו נייר כחול כהה או בהיר, הדבקות בשער ועוד, פגמים שונים, כתמים, כריכה חדשה, מצב כללי טוב. הגאון רבי יוסף זונדל מסלאנט (תקמ”ו – תרכ”ה) מייסד תנועת המוסר ורבו של רבי ישראל מסלנט. דיין של העדה האשכנזית בירושלים. למד בישיבת וואלוזין המפורסמת מפי רבי חיים מואלוז'ין, לאחר פטירת רבו, עבר לפוזנה ללמוד מפי רבי עקיבא איגר, את דרכי לימודו ושיטתה היחודית. לרבינו הייתה גם ידיעה רבה בתחום ההנדסה, ובקיאות רבה בחשבון. כמו כן שלט בשפות רבות והיה בקיא בהיסטוריה הכללית והיהודית. הוא התעניין בדקדוק ובמסורה, חיבר כללים שונים בדקדוק, המתאימים לכללי הדקדוק של הגר”א. רבי זונדל העריך מאוד מקצוע זה, מפני שראה בו כנראה צורך בהבנה מדויקת בלימודים. בכל ספרי 'חורבת רבי יהודה החסיד' מקום תפילתו של רבינו היה נוהג הוא לכתוב, ”למדרש מנחם ציון” כפי שניתן לראות בעותק זה.