בידספיריט | מכתב בכתב יד קדשו וחתימתו

מכתב בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו”ר הקדוש רבי יצחק אייזיק מספינקא בעל 'חקל יצחק'. מונקאטש תרפ”ט [1929] במלחמת העולם הראשונה נאלץ האדמו”ר בעל 'חקל יצחק' להימלט מספינקא ולאחר טלטלות ונדודים התיישב בשנת תרע”ח בעיר מונקאטש, ובה ישב י”ד שנה. אך במשך התקופה שהתגורר במונקאטש עברו על רבינו זצ”ל הרבה תלאות ובעיקר סבל מתיגרת אנשי מדון והולכי רכיל שלא ראו בעין יפה את הנהירה לחצרו והצרו את צעדיו על ידי מסירות ומלשינות לשלטונות (עיין ספר שושלת ספינקא עמ' שכד-שכו) כפי שמספר במכתבו הנוכחי ' הנה המוסרים דפה העריכו משפט נגדי לבטל ממני רשיון בית המדרש והישיבה שלי ' ועל אף 'שה' יתברך נתנני לחן בעיני' השלטונות' 'ופסקו שהצדק אתי' 'עמדו המוסרים ועשו תחבולות שונות עד שהעלו משפטי לפני הקולטוס מיניסטעריום ' בפראג ועל כך מבקש את עזרתו של רבי חיים בראדי בפראג שימליץ עליו בפני השלטונות. סוף דבר מפני שרצה להימנע ממחלוקת שהייתה שנואה עליו, בחר מרצונו לעזוב את העיר והיווה למושב לו את העיר סעליש. האדמו”ר הקדוש רבי יצחק אייזיק מספינקא (תרל”ה-תש”ד) האדמו”ר השני בשושלת ספינקא, בן האדמו”ר בעל אמרי יוסף, נקרא על שם רבו של אביו הגה”ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, כל ימיו עסק בתורה ותפילה בקדושה וטהרה וכבר בצעירותו נודע כעילוי מופלא. מגדולי אדמור”י דורו, ובימיו הפכה חסידות ספינקא לאחת החצרות הגדולות והחשובות בהונגריה. נודע בעל מופת מחולל פלאים וראו בו בחוש 'ותגזר אומר ויקם' וסיפורים רבים נודעו על כך (ראה ספר שושלת ספינקא הנ”ל) בר”ח סיון תש”ד הועבר לאושוויץ שם נספה על קידוש ה'. [מונקאטש] תרפ”ט [1929] הכל בכתב יד קדשו וחתימתו. וכן חותמתו בראשית המכתב, גודל: 14*23 ס”מ. מצב טוב.