בידספיריט | מכתב היסטורי חשוב ביותר -

מכתב היסטורי חשוב ביותר - הצלת האדמו”ר מטשערנוביל זצ”ל - מכתב מאת הרה”ק רבי יעקב חיים פערלוב מקרלין זצוק”ל - ה”דעטרויטער רבי” -   אל הראי”ה קוק, בדבר הצלת בנן של קדושים רבי משולם זוסיא טווערסקי מקיעוו - תרצ”ג     המכתב ונשלח על ידי האדמו”ר רבי יעקב חיים פרלוב מסטולין (קרלין) - דטרויט -  אל רבי אברהם יצחק הכהן קוק , בדבר הצלת קרובו הבחור משולם זוסיא טווערסקי ( לימים כבוד קדושת האדמו”ר מטשערנוביל ) אשר נמצא ברוסיא, וכאמור במכתב האדמו”ר מנובומינסק ”ושלחנו לכת”ה מאה דולר כדי להציל אותו מבית השבי ולא ידענו מה היה לו”. מעבר השני תשובת הרב קוק על ידי בנו ממלא מקומו רבי צבי יהודה קוק, בפקודת הרב קוק ומשיב כי קיבלו את הכסף ומקוים שבעליה הקרובה הוא יעלה לארץ ישראל, והם כבר קנו לו כרטיס באניה, אולם הם כותבים שחסר להם 283 דולר בשביל הפספורט עבורו. מכתב היסטורי ביותר. האדמו”ר רבי יעקב חיים פערלאוו מסטולין [תרמ”ח-תש”ו], מגדולי האדמו”רים והצדיקים שפעלו והפיצו תורה וחסידות ביבשת אמריקה בשנים שטרם המלחמה העולמית השניה. בנו השלישי של האדמו”ר רבי ישראל מסטולין. ידוע בחסידות קרלין סטולין בשם ה”דעטרויטער רבי. היה דבוק מאוד כל חייו באביו האדמו”ר ואף שהה לידו בימיו האחרונים בפרנקפורט ואליו ייחד את הדיבור בימיו האחרונים. אביו העריצו ושיבח את מדת טוב לבו, ואכן רבות יספור ממידת טוב לבו וחסדיו ובצדקת פזרונו חילק את כל כספו לצדקה, כפי שניתן לראות במכתב. בשנת ה'תרפ”ג נקרא על ידי חסידי קרלין מארצות הברית לבוא לניו יורק והיגר לשם, שם הקימו עבורו בית מדרש ודירת מגורים בברוקלין, וכיהן כהאדמו”ר מחסידות סטולין בשכונת ויליאמסבורג רחוב רַאדְנִי סטריט 161. הנהיג את חסידי קרלין בארצות הברית, שהתפללו בשלשה בתי-מדרשות בעיר ניו יורק ובית מדרש נוסף בעיר דטרויט. הרבי ריכז סביבו את חסידי קרלין-סטולין בארצות הברית והפיח בהם תורה וחסידות ובכל שבת רבים נהרו לסעודות הטיש בלילות השבת בביתו. חלק ממפעל חייו היה להפצת היהדות בארצות הברית וקירב צעירים שנטשו את הדת בפרט סטודנטים יהודים. בתחילת חודש אייר ה'תש”ו הגיע הרבי לבקר את קהל עדתו בדטרויט. בשעות אחר הצהריים עוד קיבל הרבי קהל חסידים שבאו לבקש ממנו עצה ותושיה ולאחר שסיים לקבל תור ארוך של אנשים, נשאר יושב דומם על כסאו, סגר את עיניו והשיב את נשמתו הטהורה במיתת נשיקה והוא בן חמישים ושמונה שנים. ויכוח גדול התעורר בין החסידים שגרו בווילאימסבורג ניו-יורק, לבין החסידים שדרו בדטרויט, וכל אחד מהצדדים טענו שמקום משכבו של רבינו צריך להיות בעירם. החסידים בוויליאמסבורג טענו כי שם ביתו ולכן צריכים שם להטמינו. אך החסידים בדטרויט השיבו ששאר הצדיקים לבית קארלין סטאלין שנפטרו בדרכם, ג”כ נטמנו בדרך – האדמו”ר בעל ה'בית אהרן' נטמן ב'מלינוב', בנו האדמו”ר רבי אשר נסתלק ב'דרוהביטש' ושם נטמן, הינוקא רבי ישראל מסטאלין נפטר ב'פראנקפורט' ושם נקבר. לכן גם רבינו שנסתלק כאן צריכים לקברו בעירנו. לאחר שפתחו את מזוודתו מצאו את הקיטל שלבש בימים נוראים, אז הבינו רצון צדיק להטמן בעיר דיטרויט ונקבר בחלקה נחלת ”בית אהרן וישראל”, חלקה מיוחדת ששם נטמנו זקני וחשובי החסידים. על קברו הוקם אהל מיוחד, המשמש כמקום משיכה לתחינות ותפילות לישועת הכלל והפרט. האדמו”ר מקרלין הנוכחי נוהג כל שנה לנסוע מארץ ישראל לארצות הברית למדינת דטרויט ביום ו' באייר ולפקוד את ציון דודו שנפטר ללא בנים. רבי משולם זוסיא טברסקי (תרע”ה-תשמ”ח)  האדמו”ר מצ'רנוביל-לויעב, נולד במאזיר שברוסיה לרבי חיים יצחק טברסקי (בנו של רבי אברהם יהושע השיל מצ'ודנוב) ולרעכיל דבורה בת רבי יצחק ישעיה הלברשטאם (בנו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז). בשנת תרצ”ד נמלט מהשלטונות הקומוניסטיים לארץ ישראל, בתיווכו של הראי”ה קוק. טרם בריחתו הכתירו אביו במעמד נכבדי הקהילה כאדמו”ר מלויעב. מתרצ”ד עד תרצ”ו למד בישיבת מרכז הרב. מאוחר יותר, בשנת ה'תרצ”ו, חזר לפולין אל סבו רבי יצחק ישעיה הלברשטאם שם שהה עד שנת ה'תרצ”ט אז חזר לירושלים שם נישא לבלומא טויבא, בתו של רבי יעקב מרדכי ברנדווין, מגזע צדיקי בית סטרטין. בירושלים התפלל בבית הכנסת של האדמו”ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא, והיה מגיע רבות לקרובו רבי אהרן מבעלז. בשנת ה'תשי”ט עבר לבני ברק שם ייסד רבי משולם זוסיא את חצרו, בית מדרשו שכן ברחוב יהודה הלוי, וכונה ”דברי חיים” על שם סבו, רבי חיים מצאנז. בבית הכנסת התפללו גם אוהדי חסידות צאנז-טשכוב. רבי זושא עמד בראש איגוד צאצאי וחסידי צאנז בארץ ישראל. לאחר בואו של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג לארץ ישראל, העביר לידיו את ראשות האיגוד צאנז. בהמשך העביר את בית המדרש לרחוב ראב”ד בעיר, והקים בו כולל בשם ”זכרון קדושים”. רבי משולם זוסיא נפטר בי”ז בחשוון ה'תשמ”ח. רבי ישראל מרדכי טברסקי מרחמסטריווקה בישראל הכתיר את בנו בכורו הרב מנחם נחום לאדמו”ר מטשרנוביל במקומו, ואת בנו הרב ישעיה כאדמו”ר בארצות הברית, במשך השנים החלו גם בנים נוספים לכהן כאדמורי”ם.