בידספיריט | מכתב הגאון הקדוש רבי נחמיה

מכתב הגאון הקדוש רבי נחמיה אלתר הי”ד בן מרן השפת אמת מגור וחותן האדמו”ר בעל הלב שמחה. נשלח לרבי יעקב העניך סנקביץ, לימים ראש ישיבת שפת אמת. נשלח מתל אביב לירושלים. הרב נחמיה אלתר (תרל”ה-תש”ב) היה בנו השלישי של האדמו”ר מגור רבי יהודה אריה לייב אלתר בעל השפת אמת, ואחיו של האדמו”ר רבי אברהם מרדכי אלתר בעל ה”אמרי אמת” וחותנו של האדמו”ר מגור, רבי שמחה בונים אלתר בעל ה”לב שמחה”. כיהן כראש ישיבת שפת אמת בירושלים. בפרוץ מלחמת העולם השנייה נפש בעיירה וישנובה-גורא הסמוכה ללודז', משם נמלט יחד עם יהודים רבים לפולין התיכונה. בהגיעו ללוביטש הסמוכה לוורשה תפסום הנאצים. הנאצים החלו לגזוז את זקנם של היהודים כשהגיעו אליו על מנת לגזוז את זקנו הזדעק ובאורח פלא הניחו לו. רבי נחמיה חזר ללודז' ושהה בה כשנה וחצי, עד שהוברח על ידי חסידי גור לוורשה, שם סברו כי מצבו יוטב, אך לאחר תקופה קצרה נפטר. הוא הובא לקבר ישראל בבית הקברות ברחוב גנשר בוורשה. בהיותו בגטו ורשה שמח בכל המאורעות ולא התלונן. כשהגיע לידי משפחתו מעט לחם אמר לשומרו לשבת. זמן מועט לפני פטירתו הכריז: ”אם אי אפשר להשיג ישועה לכלל ישראל, בשביל מה כל זאת”. חידושיו בכתי”ק נתגלו לאחרונה ונדפסו בספר ”חידושי רבי נחמיה”.