בידספיריט | מכתב משנת תרצ”ט בכתב יד

מכתב משנת תרצ”ט בכתב יד וחתימת הגאון רבי יואב אדלר, אב”ד האנישוויץ, המכתב מופנה לרבנות הראשית בתל אביב,   ובו משיב בנוגע לאישור נישואין שביקשו ממנו הרבנות הראשית עבור יהודי שעלה מארצו, והוא משיב שהחופה וקידושין לא נעשו על פי חוקי המדינה ולכן הוא לא סידר את החופה וקידושין, והוא לא יכול לתת אישור.  הגאון הצדיק רבי יואב אדלער [אדלר; תרל”ז-תש”ג], אב”ד האנשוויטץ והגליל. נחשב מגדולי דורו ועמד בראש הישיבה המפורסמת בהאנשוויטץ, שלמדו בה גדולי הדור והייתה מפורסמת שהיא מקבלת רק את העילויים שבקרב בני הישיבות.  נולד לאביו הגאון רבי שלום אדלער אב”ד סערעדנע, בעל ספר רב שלום, וחתן הגאון רבי דוד ליב זלצר אב”ד הומנא [שהיה גם חותנו של הגה”צ בעל מנוחת אשר].  תלמיד השבט סופר ובעל קרן לדוד, ותלמידו המובהק של הגאון רבי יהודה גרינוואלד זצ”ל אב”ד סאטמאר בעמח”ס שבט מיהודה ונסמך ממנו. לאחר חתונתו נתמנה לאב”ד דאברא במדינת סלובקיה. משנת תרפ”ב אב”ד האנשוויטץ, וכל עיירות הגליל קיבלו את מרותו. החזיק שם ישיבה בה למדו בחורים מופלגי תורה. בשנות השואה נאסר בידי הנאצים ונהרג במחנה ההשמדה הי”ד ובמשך כל נסיעתו ברכבת לאושוויץ לא הפסיק לשנן את הפסוק 'אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך'. מעט מן המעט מצרותיו בשנת תש”א כתב במכתב שהודפס בספר טהרת יום טוב לתלמידו רבי חנניה יום טוב ליפא דייטש מהעלמעץ. בניו היו הגאונים רבי נפתלי מנחם אב”ד סרדנה, רבי שלום צבי, רבי פנחס יצחק אייזיק, ורבי יוסף שמואל זצ”ל הי”ד אב”ד פאפראד וכן שני בחורים דוד לייב והלל שנהרגו כולם עקד”ה בשנות השואה. חידושיו נדפסו ב'שארית יואב' הנדפס בסוף ספר רב שלום (מהדורת ירושלים תשס”ה).