בידספיריט | מכתב סמיכה מאת הגאון רבי

מכתב סמיכה מאת הגאון רבי משה סופר מערלוי הי”ד בעל 'יד סופר', אביו של האדמו”ר מערלוי זצ”ל. לאחיו רבי זלמן בעל 'חידושי מהר”ז סופר' -  ערלוי תרצ”ט בין דבריו כותב בעל 'יד סופר' '... וזכה ללמוד ללמוד הרבה שנים אצל כ”ק אאמו”ר הרב הגאון המובהק צדיק יסוד עולם שר התורה מאור הגולה שליט”א וזכה לשאוב מים נאמנים מבארו באר מים חיים ועלה ונתעלה עליות בקדש עד שעלה למדריגת ת”ח גדול ומובהק יורד לעומקה של הלכה ומעלה מרגניתא טבא... ופוק חזי מאן גברא רבה קא מסהיד עליה קדושת אאמו”ר הגאון הצדיק שליט”א אשר הרבה פעמים שמעתי מפה קדשו לספר בשבחו להללו ולשבחו על עומק עיונו ודרכו הנכון בלימודו שמכוין הלכה לאמיתה של תורה וסברתו ברורה ונכונה... 'ולאיש אשר אלה לו הדין הוא שיטול שכרו לעטרו זר תפארה וכל מן דין סמוכו לנא לדון ולהורות, יורה יורה ידין ידין כאחד המורים המומחים לרבים...' הגאון רבי משה סופר (תרמ”ה-תש”ד) נולד לרבי שמעון סופר, רב העיר ערלוי ומחבר ספר ”התעוררות תשובה”, בנו של ה”כתב סופר”. מצד אמו היה נכדו של רבי שלמה זלמן שפיצר, רב קהילת שיפשוהל בווינה. בבחרותו למד בישיבתו של רבי אברהם גרינבורג בעיירה קז'מארוק שבהונגריה, ולאחר מכן בישיבת פרשבורג שבה כיהן אז הרב עקיבא סופר. בשנות בחרותו התפרסם כעילוי, הרב מרדכי לייב וינקלר, מחבר הספר ”לבושי מרדכי” העיד עליו כי הוא בקיא בתלמוד בבלי, בתלמוד ירושלמי, בספרי הראשונים והאחרונים. באותן שנים הוסמך להוראה על ידי כמה רבנים. עם פטירת חותנו רצו תושבי העיירה מיהליפלווא להכתירו כרב, אך הוא לא הסכים ודחף להכתרת גיסו רבי בנימין שיינפלד. לאחר מכן חזר לערלוי, וכשביקש להתמנות לדיין בבית הדין שבערלוי. על אף שכבר הוסמך לרבנות בבחרותו, בחר להבחן שוב אצל שלושה רבנים נוספים. בשנת ה'תש״ד, עם פלישת הגרמנים להונגריה במלחמת העולם השנייה, גירשוהו הנאצים עם כל משפחתו, בין כל תושביה היהודים של ערלוי, לאושוויץ. בכ”א בסיוון תש״ד הוא נרצח יחד עם אביו רבי שמעון, אשתו וארבע בנותיו באושוויץ. הגאון רבי זלמן סופר (תרנ”ו-תשכ”ו) נקרא על שם זקנו הגאון רבי זלמן שפיצר מוינה חתן החתם סופר, קנה את רוב תורתו אצל אביו, ולאחר נישואיו גר בעיר הבירה וינא, בעצת וברכת אביו עלה בשנת תרח”צ לארץ ישראל ובכך ניצלו חייו וחיי משפחתו, בארץ ישראל התקבל בכבוד והערצה, ועל אף שהציעו לו משרות מכבודות לכהן כרב וראש ישיבה, סירב והיה נחבא אל הכלים, חידושיו נדפסו בספר מהר”ז סופר (ירושלים תשכ”ט ומהדורה חדשה בתוספת תולדותיו ירושלים תשע”ח) כתב הסמיכה נדפס לראשונה בספר שערי סופר (ירושלים תשכ”ט) עמ' רכ”ה. ערלוי תרצ”ט [1939] כתב סמיכה ארוך וחשוב. גודל: 23*30 ס”מ. הכל בכתי”ק, חתימתו וחותמו, מעט סימני קרע בשוליים, ללא שום חסרון.