בידספיריט | התהילים של מרן רביה”ק מסאטמאר

התהילים של מרן רביה”ק מסאטמאר זי”ע שהתפלל ושפך בה דמעות ופעל בה ישועות רבות במשך עשרות בשנים בתהילים ”תפלה למשה” של זקינו הרה”ק בעל הישמח משה זי”ע לפנינו ספר תהילים עם פירוש ”תפילה למשה” לבעל הישמח משה זיע”א, ראש שושלת סאטמאר. ספר תהילים זה היה שייך לאדמו”ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמאר זי”ע והיה חביב ביותר וליווה אותו בכל מסעות חייו, כאשר על על הספר חותמות מכל מסעות חייו. משנה חשיבות לתהילים אשר יש בו פירוש מבעל הישמח משה אשר רבינו הקדוש זי”ע היה מנכדיו. במיוחד יש לציין ג”כ את הנהגתו של הרה”ק מסאטמאר כמעט מדי יום ביומו, כי אחר אמירת ברכה”ת וק”ש של שחרית, היה פותח את התהלים תפלה למשה, והיה מעיין שם בקאפיטעל י”ז, ואין אתנו יודע מה עמקו מחשבותיו בזה. (מושיען של ישראל ח”ב עמ' ס”ד- מפי המשמשים בקודש) בשער הספר חותמת בלועזית ” JOEL TEITELBAUM - IRSAVA ” כמו כן בשער הספר ובדף האחרון נכתב על ידי אחד מחסידיו ” ז ה הספר הקדוש שייך לאדמו”ר הגה”ק מאור הגולה מרן יואל ט”ב (יואל טייטלבוים) שליט”א אבד”ק אורשיווא נכד המחבר ” בדף שאחרי השער, וכן בדף האחרון מוטבעת חותמתו של רבינו האדמור מסאטמאר ” יואל טייטלבוים אב”ד דק”ק קראלי והגליל ” ספר תהילים זה אשר שימש רבינו מסאטמאר, חשוב וקדוש מאד, כאשר הינו ספר תפילה אשר שימש את רבינו, בדף האחרון חתימה נוספת אלחנן חיים טייטלבוים, אשר  מוצאו מאוהעל, והיה מחשובי חסידי סאטמאר בוויליאמסבורג, נו”נ למרן הישמח משה ותלמיד הרה”ק מסאטמאר באוירשיווא ספר תהילים הזה ליווה את רבינו הן באורשיווא והן בקראלי, דבר המוכח מחתימות וכתבי התלמידים. מצב הספר: דפים שבירים. עד דף ו' הדפים מחוזקים עם נייר דק שקוף המודבק לדפים. דף ראשון של התהילים המתחיל אשרי איש חסר במקצתו האדמו”ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (תרמ”ז-תשל”ט), בנו הצעיר של האדמו”ר רבי חנניה יו”ט ליפא בעל ה”קדושת יו”ט” (תקצ”ו-תרס”ד), ונכדו של האדמו”ר רבי יקותיאל יהודה בעל ה”ייטב לב” (תקס”ח-תרמ”ג), שכיהנו כרבני סיגט ומנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש. נודע מנעוריו כאחד מגדולי דורו, בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בגיל צעיר נתמנה לכהן ברבנות העיר אורשיווא. בשנת תרפ”ה עבר לכהן ברבנות העיר קרָאלי (על מקומו של רבי שאול בראך שעבר לכהן ברבנות קאשוי), ובשנת תרצ”ד עבר לכהן ברבנות העיר סאטמר. בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי-מתפשרת באזור מרמרוש. לאחר הצלתו מהשואה הגיע לארה”ב וכונן בה את קהילת חסידי סאטמר -  וממנהיגי היהדות החרדית בארה”ב וברחבי העולם  כיהן נשיא ”העדה החרדית” בירושלים משנת תשי”א - תשי”ג ואז בתשי”ג נתקבל ל”גאב”ד ירושלים”,