הגאון בעל 'מחנה חיים' – מכתב פולמוסי נדיר אודות ספר 'לב העברי'.
מכתב פולומוסי מהגה"ק רבי חיים סופר זצ"ל בעל מחנה חיים להגאון רבי עקיבא יוסף שלעזינגער זצ"ל אודות ספרו לב העברי נגד אלו שדנו הספר לשריפה ומחזק אותו ומביא דעת גדולי הדור.
המדובר הוא אודות הספר לב העיברי שחיבר הגאון רבי עקיבא יוסף שלעזינגער זצ"ל, ששם כותב טענות נגד התנהגות ראשי הקהל בפרשבורג, לדוגמא בנין הביהכ"נ החדש שהיה נראה קצת כמגדל, ואודת התמנות מגיד הדורש בשפת דייטש, ואנשי הקהל בפרשבורג הוציאו נגד זה קונטרס בשם 'כתב יושר דברי אמת' וכתבו נגד המחבר בדברי בוז וקלון, והיה מזה בזיון גם לחמיו הגה"ק רבי הילל מקאלאמייע זצ"ל.
לעומתם הדפיס הג"ר נתן פייטיל רייניץ זצ"ל אב"ד מאד קונטרס 'תשובה מאהבה' להשיב על דבריהם ולהגין על הנעלבים.
ממכתב שלפנינו אנו רואים שהיו מעורבים בזה ג"כ להגין על כבוד רבי עקיבא יוסף וחותנו, הגאון רבי יהודא אסאד זצ"ל אב"ד סערדיהעאל, הגאון רבי ירמי' לעוו זצ"ל אב"ד אוהעל, ואחיו של המחנה חיים הגאון רבי זוסמאן סופר זצ"ל אב"ד פאקש בעל ילקוט אליעזר.
גם בס' קן סופר (מכתב יא) יש מכתב שנכתב בעת ההוא מאת הגה"ק רבי יהודא אסאד זצ"ל אל הגה"ק המחנה חיים.
ואמנם היות שלא נודע כל הפרטים, ההסתר על תוכן שני המכתבים הללו רבה על הגלוי.
בהמשך כותב המחנה חיים אודות הצעת שידוכין, וכתב נא לדבר על לב ר' אליעזר טאממער? ..."בדור הזה ראוי יותר על היראה מעל החריצות"
*
ונעתיק קטעים מהמכתב:
"אהובי כרגע קבלתי מכתב הסגור פה, וגם מכתב גדול מהגאון הצדיק דסד"ה נ"י [=רבי יהודה אסאד] עיני יורדות מים כי מתחרט הגאון והאגרת הוא כבוד לחותנך נ"י [=רבי הילל מקאלאמייע] ידעתי כי ישמח בו והודיע לי שבוער הכל וגם צוה בכל מקום לבערו "וכולו אומר קדוש על חמיך הגאון מגדלו ומנשאו עד למעלה ראש" והבטיח שיעשה הכל לכם, אבל בפ"ב אין שומעים לו, ואי"ה אעתיק לך ואשלח לך לשלוח לחמיך נ"י... כי אני אחפוץ לשמחו.
וגם כעת אודיע לך כי באמת כתבתי גם להגאון מאוהעל נ"י [=רבי ירמי' לעוו] בעבור חותנך והוא יודע מרעש גדול אשר יש בעולם ע"י ספר לב העברי אבל מייעץ לי לשתוק כעת כי הי' בחפצי... לקנאות ד' צבקות, אבל הוא אינו מסכים, וכ"ה יש לחוש... וגם אחי הרב ר' זוסמאן נ"י [=הוא הגאב"ד פאקש] ביקש להודיע לכם ... והוא חרפה לפ"ב ולחמיך נ"י כבוד".
הגה"ק רבי חיים סופר זצ"ל בעל מחנה חיים (תקפ"ב-תרמ"ו) נולד לאביו הצדיק רבי פישל מפרעשבורג. תלמיד ממרן החת"ס באחרית שנותיו, ולאחר פטירתו המשיך אצל בנו הגאון בעל כתב סופר, אח"כ הלך ללמוד אצל המהר"ם א"ש ואח"כ אצל בעל ה"שערי תורה" מווערבוי אותו החשיב לרבו המובהק, וממנו קיבל סמיכה לרבנות.
בשנת תרי"א נתמנה לאב"ד יעמערינג, ובשנת תרי"ח לאב"ד סענפעטער ובשנת תרכ"ז לאב"ד מונקאטש, ובשנת תרל"ט לאב"ד פעסט. נפטר כ"ה סיון תרמ"ו.
היה נחשב ללוחם מלחמות ה' ביד רמה בלי שום פחד ומורא, חיבר ספרים נלהבים בש"ס ושו"ת על דחשו"ע ועה"ת ועוד, ספרו הידוע הוא שו"ת מחנה חיים, שבהם רואים רב גאונותו וחריפותו.
תרכ"ה [1865] דף בגודל: 21/17 ס"מ, כתוב משני צדדיו, מעט קמטים.