Asta Bidspirit | הגדת ”בית חורין” – מיץ,

הגדת ”בית חורין” – מיץ, תקכ”ז [1767] – מהדורה ראשונה – ההגדה המאוירת הראשונה שנדפסה בצרפת – בהסכמת בעל ה”שאגת אריה” – כריכת עור מקורית. - ספר בית חורין – סדר הגדה של פסח, עם פירושי האלשיך הקדוש, ”גבורות ה'” למהר”ל מפראג, ”עוללות אפרים” לרבי שלמה אפרים לונטשיץ, פירושים המיוחסים לאברבנאל ופירוש ”מטה אהרן” על ”חד גדיא”. מיץ, דפוס רבי משה מאיי' ו־Joseph Antoine, תקכ”ז [1767]. מהדורה ראשונה. מן ההגדות המפוארות והחשובות שנדפסו במאה הי”ח, וההגדה המאוירת הראשונה שנדפסה בצרפת. מהדורה זו הייתה לאבן יסוד בתולדות ההגדה המודפסת, ושילוב הפירושים שנקבע בה שב ונדפס לאחר מכן במהדורות ”מעלה בית חורין” השונות. סותביס מציין כי זו גם הפעם הראשונה שבה נדפסו יחד שלושת הפירושים המרכזיים – האלשיך, מהר”ל ועוללות אפרים. להגדה שני שערים, הראשון שער מפואר בפיתוח נחושת. לאורך הספר נדפסו תחריטי נחושת גדולים המתארים את סיפור יציאת מצרים ומעמדי ליל הסדר. מחזור האיורים מבוסס על מסורת האיורים של ההגדות המצוירות המפורסמות מוונציה ומאמשטרדם, ובמיוחד על הגדת אמשטרדם תנ”ה [1695] של אברהם בר יעקב הגר. במהדורה השלמה מצויים שער נחושת מאויר ותשעה תחריטי נחושת נוספים. במהדורה השלמה צורפה בסוף גם מפה מתקפלת של מסעות בני ישראל ממצרים לארץ ישראל, וסביבה איורי המשכן, כליו והכהן הגדול. מפה זו נחשבת לחידוש חשוב בתולדות ההגדות המודפסות; המחקר מציין את ”בית חורין” כהגדה הראשונה שבה שולבה מפה מסוג זה. בעותק שלפנינו המפה אינה נמצאת. בראש הספר נדפסה הסכמתו של גאון הדור רבי אריה ליב גינצבורג בעל ”שאגת אריה”, שכיהן באותה עת כרבה של מיץ. בהסכמתו הפליג בשבח המוציא לאור רבי משה מאיי', בלשון המליצה הידועה על שם החיבור: ”משה עלה למרום במעלות בית חורין”. לצד הסכמתו נדפסו הסכמות נוספות של רבני התקופה. קיומה של הסכמת בעל ה”שאגת אריה” במהדורה זו מתועד גם ברישומים הביבליוגרפיים של ההגדה. ייחוד נוסף במהדורה הוא התאמתה לקהלים שונים: הוראות ודינים לליל הסדר נדפסו הן ביידיש והן בלאדינו, ובמקומות מסוימים אף צוינו הבדלי מנהגים בין בני אשכנז לבני ספרד. ההגדה זכתה להצלחה רבה, ותבניתה – שילוב נוסח ההגדה, קבוצת הפירושים והתחריטים – שימשה בסיס למהדורות רבות שנדפסו אחריה בשם ”מעלה בית חורין”. מיץ, תקכ”ז [1767]. שני שערים. [2], סד דף. כ־22 ס”מ. ללא המפה המקופלת שבסוף. יערי 162; אוצר ההגדות 251. כיתוב בעלות עתיק וכן כיתובים רבים על דף הפורזץ. מצב: בינוני–טוב. כתמי יושן וכתמי יין. נקבי עש. קרעים ובלאי. חלק מהדפים מנותקים. כריכת עור מקורית עתיקה.