Asta Bidspirit | התפילין אליהם נכספו גדולי ישראל!

התפילין אליהם נכספו גדולי ישראל! פרשיות תפילין של יד ושל ראש בכתב ידו הנאה המיוחד של רבי נתנאל סופר תפילינסקי – נדיר ביותר. - פרשיות תפילין של יד ושל ראש, כתובות על קלף בכתב ידו הנאה והמיוחד של הסופר הצדיק רבי נתנאל סופר תפילינסקי מירושלים (תרכ”ו–תרע”ח), מן הסופרים המפורסמים והמהודרים ביותר בירושלים של מעלה, אשר ”תפילין של רבי נתנאל” נודעו לשם ולתהילה כבר בחייו. למרות השנים הרבות שחלפו מאז כתיבתן, הפרשיות עדיין מאירות עיניים ולא נס ליחן. הכתב נאה ומרשים, וצבע הדיו נשמר היטב באופן המעיד על טיב החומרים ועל מלאכתו המדוקדקת והייחודית של רבי נתנאל. ”תפילין של רבי נתנאל” רבי נתנאל לא הסתפק בכתיבת הפרשיות בלבד, אלא הקדיש חלק ניכר מחייו להשגת שלמות והידור במצוות תפילין על כל פרטיה. בניגוד לדרך המקובלת שבה כל שלב נעשה בידי בעל מלאכה אחר, רבי נתנאל עסק בעצמו כמעט בכל תהליך הייצור: עיבוד העורות והקלף, הכנת הדיו והגידים, כתיבת הפרשיות, עשיית הבתים וחיתוך הרצועות. כתיבת הפרשיות הייתה אצלו עבודת קודש בפני עצמה. לפי המסורת הירושלמית היה כותב בקדושה ובטהרה, כשהוא עטוף בטלית ומעוטר בתפילין, ונזהר שלא להפסיק בדיבור בשעת הכתיבה. הוא הקפיד בדקדוק רב על צורת כל אות, על מידות האותיות, הרווחים, התגים והקוצים, וביקש לצאת ידי השיטות והדעות השונות בהלכות סת”ם. רבי נתנאל עצמו תיאר את מעלת פרשיותיו בדף שהיה מצרף לתפילין מעשה ידיו: ”האותיות ספורים ומדודים בתחילה שלא להרחיבם או לקצרם... ולא הונף הסכין על שום אות לתקנו אף בעת הכתיבה...” , ובהמשך כתב על הדיו: ”הדיו נעשה באופן הכשר ומתקיים הרבה ולא יתאדם ולא יקפוץ אף קוצו של יו”ד”. ואכן, אחד מסימני ההיכר הידועים של עבודתו היה הדיו המיוחד שהכין בעצמו. רבי נתנאל פיתח דרך ייחודית להכנת דיו שחור, נאה ועמיד, והרכבו המדויק לא נודע. פרשיות שכתב לפני למעלה ממאה שנה ניכרות עד היום במראה הכתב ובברק הדיו – כפי שניתן לראות גם בפרשיות שלפנינו. רבי נתנאל סופר תפילינסקי (תרכ”ו–תרע”ח), יליד ירושלים ומחכמי ישיבת ”עץ חיים”, נודע כאיש קודש, מדקדק במצוות וסופר סת”ם מומחה, שהתברך גם בכישרון טכני יוצא דופן וביכולת המצאה נדירה. הוא הקדיש שנים רבות לבירור פרטי הלכות תפילין ולשכלול דרכי עשייתן. את שאלותיו ובירוריו היה מביא לפני גדולי ירושלים, ולפי המסורת, כשכתב שהידוריו נעשו ”על פי הסכמת גאוני ארץ”, התכוון בין השאר לגדולי ירושלים רבי שמואל סלנט והמהרי”ל דיסקין. עבודתו האיטית והמדוקדקת גרמה לכך שמספר זוגות התפילין שיצאו מתחת ידיו היה מועט ביותר. במשך חייו הספיק להכין רק כשלושים זוגות תפילין, וממילא כבר בחייו היה הביקוש לעבודתו גדול בהרבה מיכולתו לספקו. גדולי ישראל חיפשו אחר תפילין מעשה ידיו. בעל ה”מנחת אלעזר” ממונקאטש מספר כי גם אביו, בעל ה”דרכי תשובה”, ביקש להשיג ממנו תפילין, וכותב בהתפעלות: ”בירושלים עיה”ק תובב”א יש אומן מופלא כזה וראיתי מלאכתו הנפלאה” . הוא מוסיף כי בשל ריבוי המזמינים והאיטיות שבה עבד רבי נתנאל, לא עלה בידם לקבל ממנו תפילין. בין גדולי ישראל שנזכרו כמחזיקי תפילין או פרשיות מעשה ידיו נמנים רבי שמואל סלנט, רבי חיים ברלין, בעל ה”לשם שבו ואחלמה”, רבי אריה לוין, ה”סבא” מסלבודקה ואחרים. במסורת אף נמסר על השתדלותו של מרן ה”חפץ חיים” להשיג תפילין מעשה ידיו ועל הערכתו הגדולה להידוריו. רבי נתנאל נפטר בכ”ז אדר תרע”ח, והוא בן חמישים ושתיים בלבד. בשל שנות חייו הקצרות, דרך עבודתו המדוקדקת ומספר התפילין המצומצם שיצר, פרשיות בכתב ידו הן כיום יקרות המציאות ונדירות ביותר. הפרשיות שלפנינו נבדקו בידי הרב דויטש מקרית ספר, אשר אישר כי לדעתו אלו ללא ספק פרשיות בכתב ידו של רבי נתנאל סופר. הזיהוי אושר גם על ידי כמה סופרי סת”ם ידועים נוספים. פרשיות התפילין שלפנינו היו שייכים לאחד מגאוני וצדיקי ירושלים, לרוכש יצורף אישור מאת בעל הפריט, ובו הוא מתאר את מסורת הבעלות של התפילין ומספר על הייחוס החשוב של התפילין. מצב הפרשיות: בתפילין של ראש: בפרשת ”והיה אם שמוע” קיימים ניתוקים באות א' שבמילה ”את” ובאות ע' שבמילה ”על”. בפרשת ”והיה כי יביאך”, באות נו”ן שבמילה ”אני”, הורה הרב מנחם קוריץ לשאול ילד קטן; הילד זיהה את האות כנו”ן. בתפילין של יד: בפרשת ”והיה כי יביאך”, במילה ”הקשה”, חלק מן הדיו באות קו”ף קפץ, והדבר טעון שאלת רב. מלבד האמור, הפרשיות בעלות מראה נאה ומרשים; גם לאחר למעלה ממאה שנה הן מאירות עיניים ולא נס ליחן, והכתב והדיו שמרו במידה רבה על מראם המיוחד.