בידספיריט | לאה גרונדיג (1906-1977), דיו על

לאה גרונדיג (1906-1977), דיו על נייר, עגלת הסוסים בבוץ, 23X17ס”מ, חתום. מתוארך 1946. נדיר. לאה גרונדיג - הייתה אמנית רישום ותחריט יהודייה גרמנייה קומוניסטית שחייתה ופעלה מרבית שנותיה בגרמניה בין שתי מלחמות העולם ובגרמניה המזרחית בתקופת השלטון הקומוניסטי עד מותה. בתחילת דרכה האמנותית תארה בעבודותיה את חיי הפועלים ופשוטי העם. בסוף העשור השני של המאה העשרים שימשו לה פועלים ומחוסרי עבודה נושא לציור דיוקנאות אותם הכינה בגיר שחור ובפחם. יצירותיה כקומוניסטית פציפיסטית תחת המשטר הנאצי בין השנים 1933-1939 משקפות את הסבל והיאוש של היהודים והקומוניסטים נרדפי השלטון בתקופת הרייך השלישי לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. בין השנים 1940 ו-1949 שהתה גרונדיג בארץ ישראל בה ציירה את נופיה, חיי היום יום בארץ ויצירות המתארות את השואה. גולת הכותרת של עבודותיה העוסקות בשואה היא סדרת רישומים הנקראת ”בגיא ההריגה”. כמו כן איירה ספרי ילדים רבים שיצאו לאור בארץ ישראל. יצירותיה לאחר ששבה לגרמניה המזרחית ב-1949 משקפות את סבלו של מעמד הפועלים תחת עול המשטר הקומוניסטי. הייתה נשואה לצייר הגרמני האנס גרונדיג. בשל דעותיהם הקומוניסטיות, נאסרו בני הזוג במחנות-ריכוז, אך לאה נחלצה מאירופה ועלתה לארץ בשנת 1940 על סיפון אוניית המעפילים פאסיפיק. לאחר שחרורה עברה לגור בתל אביב. שם חודש הקשר בינה לבין נחום איתין (איתן), מומחה לגלופות דפוס מצנט אמנות ואמנים ובנם של רבקה ואהרון איתין מ-66 המשפחות מייסדות תל אביב והם חיו יחד בדירתו כבני זוג. איתן הכיר את גרונדיג עוד בתקופת לימודיו בבית הספר לתעשיית הגלופות בגרמניה, אחרי סיום לימודיו באקדמיה לאמנות של פריז. עם עלייתה של גרונדיג לארץ הוא ”סידר” לה סרטיפיקט אצל הבריטים. ב-1946, כשנודע לה שבעלה האנס שרד את המחנות ושב לדרזדן, החליטה לאה גרונדיג לחזור אליו. גרונדיג השאירה אצל איתן את כל ציוריה. מ-1946 עד 1948, שהתה גרונדיג בקיבוץ גבעת חיים (בארכיון קיבוץ גבעת חיים איחוד נותרה סדרת רישומים פרי מכחולה המציגים דימויים מהקיבוץ).