בידספיריט | עותק שני גדולי הדורות –

עותק שני גדולי הדורות – הגאון האדיר רבי יעקב ברלין מפיורדא והגאון הקדוש רבי יהודה אסאד; חתימה, רישומי בעלות והגהות בכתב-יד-קדשם - ספר פנים מאירות, למהר”ם א”ש, שני חלקים כרוכים יחדיו בשערים נפרדים. מהדורות ראשונות. סטפנסקי ספרי יסוד מס' 306:   שו”ת פנים מאירות, חלק שני, זולצבאך תצ”ג 1733. מהדורה ראשונה. [1], קיג דף. שו”ת פנים מאירות, חלק שלישי, וחידושים וביאורים ממסכת קידושין וביצה. זולצבאך, תצ”ח [1738].  מהדורה ראשונה. [2], סא דף. כריכה מאוחרת נאה. כתמים ופגמים קלים, במס' דפים קרעים קלים בשוליים בחלקם הקטן פגיעות קלות בטקסט. מצב כללי טוב. הספרים היו שייכים בזה אחר זה לשניים מענקי הדורות שקמו בעם ישראל, אשר הותירו בהם ברכה הן ברישומי בעלות, והן בהגהות תורניות בעצם כתב יד קדשם. בראשונה היו הספרים רכושו של הגאון האדיר רבי יעקב ברלין מפיורדא, מגדולי חכמי דורו, מחבר הספר באר יעקב, המצוטט רבות בגדולי ספרי ההלכה והשו”ת שנדפסו אחריו ( נודע ביהודה, חתם סופר, רבי עקיבא איגר, החיד”א, רבי בצלאל רנשבורג, מהר”י אסאד, ערוך לנר, חיי אדם, ערוך השולחן, ועוד רבים). החתם סופר, שדן בדבריו, מסיים בהערכה מופלגת: ”וברוך שכיוונתי בקצת דבריי לדעתו הגדולה” — עדות למעמדו ולמשקל שניתן לדבריו בקרב גדולי האחרונים. בראש השער של החיבור הראשון בכרך, הוא חלק ג׳ של שו”ת פנים מאירות, מופיעה חתימת בעלות בכתב יד קדשו: ”... אלה ליעקב הקטן יאקברלין” . (”יאקב” הוא הכתיב האשכנזי של שמו יעקב, כמופיע בספריו. כאשר הב׳ משמשת גם כסיום השם יעקב וגם כתחילת שם המשפחה ברלין). בין דפי הספרים נשתמרו שתי הגהות נאות בעצם כתב יד קדשו של רבי יעקב ברלין. לאחר מכן עבר הספר לרשותו של בעל המופת, הגאון הנודע רבי יהודה אסאד, מגדולי פוסקי ומנהיגי יהדות הונגריה. בעמוד האחרון של החיבור השני בכרך, הוא חלק ב' של שו”ת פנים מאירות, ( שנכרך לאחר חלק ג'), מופיע רישום ארוך בלועזית, בעצם כתב ידו ובחתימתו של חתנו של מהר”י אסאד, הגאון רבי אהרן סודיץ ביכלר, אב”ד יאסברן, בעלה של בתו שריל. בין דפי הכרך מופיעות הגהה ומספר תיקונים נוספים, בעצם כתב יד קדשו של מהר”י אסאד. * * *  הגאון רבי יעקב ברלין מפיורדא [תס”ח-תק”י], היה מתלמידי הגאון רבי יעקב פופרש, בעל שב יעקב. היה מגדולי החריפים והבקיאים בדורו. חיבר את באר יעקב על השולחן ערוך וכללי סוגיות הש”ס ואת זכרון יעקב על התורה. נפטר בשנת תק”י, והוא בן מ”ב שנים בלבד. ידידו הגאון רבי יוסף שטיינהרט , אב”ד פיורדא, בעל מחבר ספר שו”ת ”זכרון יוסף”, שהיה מחבריו הקרובים, הפליג בשבחו וז”ל:  ”אזכור אלה ליעקב – איש תם עם ישרים נחתם, יושב אוהלים, אוהלי תורה, ולו שם בגדולים ומורה גם הוא יורה, ארי שבחבורה, קולע אל השערה... הוא הגבר, הרב המופלא, חריף ובקי, גבר בכולא... דהוו נהירין ליה שבילין דאורייתא והלכתא גבורתא, איכא למשמע מיניה תילי תילין של הלכות.”  ועל לימודם המשותף העיד:  ”דכירנא ונהירנא ביומין קדמאין דהווי עסיקנא בהדיה באורייתא בחדא חבורתא, דהווי מברר ומלבן שמעתתא אליבא דהלכתא, והוו נפקין מפומיה זקוקין דנורא ובעורין דאשתא...”; וכן כתב עליו: ”והעמיד תלמידים רבים ונכבדים... ורבים שתו ממי בארו ויגה עליהם שביב אורו ועלימו תטוף מילתו.” עם הופעת ספרו באר יעקב, הוא נתקבל מיד בהערצה. הספר מעוטר בהסכמתם של הגאונים הגדולים דייני קהילת קודש ברלין, אשר מעידים: ”דברים עתיקים שבעתיים מזוקקים, נחל נובע מקור חכמה, ונוזלים מ'באר מים חיים', הם למוצאיהם ולחיך טועמיהם המה מתוקים. את אשר גזר אומר והקים הרב הנודע בכל מדע, דעת ותבונה, איש תבונות ידלנה, דלה מים מבארות עמוקים, עמוק מאוד מי ימצאנה, צלל במים אדירים והעלה דברים יקרים, הלכות ברורות.” גאוני הדורות מביאים אותו בספריהם ומפלפלים בדבריו, ונציין כאן אחדים מהם:  ה”נודע ביהודה” (מהדורה קמא, אורח חיים, סימן יט). שו”ת ”אמרי נועם” מטרסדורף (סימן א). הגאון רבי עקיבא איגר מציינו בהגהותיו (יורה דעה, סימן רצד; חושן משפט, סימן שנט). ה”חתם סופר” (מסכת שבת, דף כב ע”ב, דיבור המתחיל: אמנם), ומסיים שם: ”וברוך שכיוונתי בקצת דבריי לדעתו הגדולה” .  גם החיד”א מביאו בספריו (מלבד מה שכתב עליו בספרו ”שם הגדולים” , מערכת ספרים בערכו). הגאון הקדוש רבי יהודה אסאד [תקנ”ד-תרכ”ו], גדול צדיקי הונגריה ותלמיד חבר של החת”ס. נחשב לפוסק הדור בהונגריה לאחר פטירת החת”ם סופר. קיבל תורה מפי הגאון רבי אהרן [סודיץ] ביכלער [הראשון] ומפי רבי מרדכי [מהר”ם] בנעט. כיהן כאב”ד וראש הישיבה הגדולה סערדאהלי והיה מגדולי הפוסקים והמשיבים וממנהיגי יהדות הונגריה. הוא התכתב רבות בהלכה עם החתם סופר ואף נפגש עמו כאשר היו צריכים לפעול ישועות אצל המלכות עבור היהדות. ידוע הסיפור המופלא אודותיו כאשר בשנת ה'תרכ”ד (1864) השתתף במשלחת רבנית לקיסר פרנץ יוזף, שביקשה לבטל את התוכנית להקים בית מדרש לרבנים מטעם המדינה, ועם בואם לארמון בישר לחבריו במשלחת שאין לו ספק שיצליחו במשימתם מאחר וראה בכניסתו לארמון דמות כשל מלאך ה' צבאות לנגדו - למעשה הייתה זו מראה, שבה ראה את דמות דיוקנו שלו עצמו, אותה לא ראה מעולם...  חתנו הגאון רבי אהרן סודיץ ביכלער [תקפ”ח-תרע”ה], תלמידם של חמיו רבי יהודה אסאד ושל בעל ה'כתב סופר'. החל משנת תרכ”א כיהן כרבה של יאסבערין [יאסבערעני]. ידוע על מכתב שכתב רבי יהודה אסאד בחודש אב תרי”ט לרבי דוד ביכלער, אביו של רבי אהרן, בו הוא כותב אודות השידוך בין בתו לתלמידו. חתונת רבי אהרן ביכלער עם מרת שרל בתו של רבי יהודה אסאד התקיימה בר”ח תמוז תר”ך. (ראה: החתם סופר ותלמידיו, עמ' תעח).