בידספיריט | תשובה מעניינת בכתב יד קדשו

תשובה מעניינת בכתב יד קדשו של מרן הסטייפלר רבי יעקב ישראל קנייבסקי – מה עדיף: לומר סליחות בזמן או ללמוד טוב בסדר א'? - מכתב שאלה מעשי, מעניין וחשוב, שהופנה אל גדול הדור מרן הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי, מאת מייסד וראש ישיבת אור ישראל בליטא ולאחר מכן בפתח תקווה, הגאון הגדול רבי יעקב ניימן – ותשובתו המפתיעה של הסטייפלר, הכוללת גם ברכות לשנה החדשה בכתב יד קדשו.  בני ברק ופתח תקווה, אלול תש”ם [1980]. השאלה מודפסת במכונת כתיבה על גבי נייר המכתבים הרשמי והנאה של ישיבת אור ישראל, ובשוליה הוסיף רבי יעקב ניימן בכתב ידו מילות ברכה וחתימתו. השאלה בכל השנים נהגו בישיבת אור ישראל לומר סליחות בלילה הראשון, בחצות הלילה, לאחר סדר מוסר ארוך ומיוחד, כאשר עצם ההכנה וההתעוררות לקראת הסליחות יצרו בישיבה אווירה מרוממת במיוחד. בשנת תש”מ, ככל הנראה בשל הארכת שעון הקיץ אל תוך תקופת הסליחות, התעוררה בעיה מעשית: אם יאמרו בישיבה את הסליחות במוצאי שבת לאחר חצות הלילה, הדבר עלול לפגוע בסדר הישיבה ביום ראשון בבוקר, שכן התלמידים יהיו עייפים ולא יוכלו להשכים לתלמודם כהרגלם. מכאן השאלה: מה עדיף – לומר את הסליחות לפני חצות הלילה, שלא בזמנה הראוי על פי ההלכה, אך לאפשר לתלמידים לישון כראוי ולהשכים לתורה בכוחות מחודשים; או לוותר על ההתעוררות המיוחדת של סדר המוסר ולומר את הסליחות בבוקר, קודם תפילת שחרית? תשובת הסטייפלר המפתיעה בפשטותה  תשובתו של הסטייפלר מפתיעה בפשטותה הגאונית, אך אופיינית להפליא לדרך מחשבתו של הסטייפלר, שכפר בסמכותה של המדינה לקבוע את ארחות חייהם של בני התורה: ”לא הבנתי (!) שכמו תמיד הוי חצות לילה ע”פ השעון הישן... הלא גם בבוקר זמני התפילה הם ע”פ השעון הישן, מהמכתב הבנתי שסדרי הבוקר הם ע”פ השעון החדש מכל מקום אולי בשביל הסליחות יעשו סדרים של יום ראשון ע”פ השעון הישן”. כלומר: אין צורך לשנות את סדרי הישיבה, ואין צורך להקדים את הסליחות או לוותר על סדר המוסר – פשוט לקבוע את סדרי יום ראשון על פי ”השעון הישן” כמימים ימימה. כך יוכלו בני הישיבה לומר את הסליחות בזמנן, ולאחר מכן לקום לסדרי הישיבה בזמן המתאים על פי זמני היום ההלכתיים. בשולי הדף השמאליים הוסיף הסטייפלר ברכות מיוחדות בכתב יד קדשו, לראש הישיבה, למשפחתו ולישיבת אור ישראל. ברכות גדול וקדוש הדורות, המוסיפות נופך סגולי למכתב הנדיר: ”ובכל לבי אני מברך את הדר גאונו שליט”א בכתיבה וחתימה טובה למע”כ ולמשפחתו ולהצלחת הישיבה הק' בכל הפרטים”. מעניין לציין כי לפי תאריך המכתב, הוא נכתב ביום חמישי שלפני הסליחות, בעוד השאלה נגעה למעשה למוצאי השבת הקרובה. לכן, בגב המכתב מופיעה הוראה קצרה: ”מחר בבוקר מיד לתת לרב ניימן” – כנראה בכתב ידו של בנו, מרן רבי חיים קניבסקי. תוכן התשובה נדפס רק בחלקו ב'אגרות ורשימות קהילות יעקב עמ' קא-קב. [1] דף נייר, כ־23 ס”מ. נייר רשמי של ישיבת אור ישראל, בחתימת ראש הישיבה; ובתוספת של כ־60 מילים בכתב יד קדשו של הסטייפלר. מצב טוב מאוד. סימני קיפול. * * * מרן הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי – הסטייפלר [תרנ”ט–תשמ”ה], מגדולי גאוני הדור ומנהיגי עולם התורה בדור שלאחר השואה, ומי שנחשב לגדול הדור, בגאונותו ובקדושתו. מחבר סדרת ”קהילות יעקב”, שהפכה לאבן יסוד בעולם הישיבות. במשך עשרות שנים היה ביתו בבני ברק מוקד לעלייה לרגל של המוני בני תורה ויהודים מכל רחבי הארץ, שבאו לבקש את עצתו וברכתו. ברכותיו של הסטייפלר נודעו בכל תפוצות ישראל, ואלפים שיחרו לפתחו לבקשת ישועה. הגאון רבי יעקב ניימן [תרנ”ט–תשמ”ב], מחשובי ראשי הישיבות בדור שלאחר השואה, ומייסדה וראשה של ישיבת אור ישראל, תחילה בליטא ולאחר מכן בפתח תקווה. מתלמידי גדולי התורה והמוסר של עולם הישיבות הליטאי, ובמשך עשרות שנים העמיד דורות של תלמידי חכמים בישיבתו. נודע בעמקות לימודו, במסירותו לתלמידיו ובהנהגתו התורנית, ונמנה עם הדמויות המרכזיות בהמשכת עולם הישיבות הליטאי בארץ ישראל.