בידספיריט | ”בתורה ובגדולה באושר ובעושר” –

”בתורה ובגדולה באושר ובעושר” – איגרת ברכות נדירה מראש ישיבת סלבודקא הגאון רבי אייזיק שר אל ראש ישיבת מונטרה בשווייץ - בני ברק תשי”ב | 1951 - ”מנהג זה בצרפת, כל מי שיש לו חולה מבקש פני הרב התופס ישיבה שיברך אותו”. (נימוקי יוסף על מסכת בבא בתרא)  איגרת אוויר נדירה, ובה ברכות עצומות ומופלאות, בין שניים ממנהיגי עולם התורה בדור השואה – כולה בכתב יד קדשו של הגאון האדיר רבי אייזיק שער, ראש ישיבת סלבודקא בליטא שלפני השואה ומייסדה מחדש בארץ ישראל, אל ידידו הגאון רבי ירחמיאל בוטשקא, ראש ישיבת מונטרה בשווייץ. בני ברק, תשי”ב [1951]. המכתב נשלח בשנים שלאחר החורבן הגדול, כאשר רובו ככולו של עולם התורה הליטאי עלה בלהבות השמיימה. רבי אייזיק שער, שבחסדי שמים שהה בתחילת המלחמה בשווייץ לצורכי רפואה וניצל מן החורבן, שב לארץ ישראל וההשגחה הועידה לו את המשימה הגדולה להקים מחדש את ישיבת סלבודקא בעיר התורה בני ברק, ולהמשיך בארץ ישראל את שרשרת התורה המפוארת שנקטעה באירופה. המכתב ממוען אל ידיד נפשו ורעו משכבר הימים, הגאון רבי ירחמיאל בוטשקא, ראש ישיבת מונטרה בשווייץ, אשר עמד עמו בקשר קרוב עוד מתקופת אירופה. ישיבת מונטרה, שבה עמד בראש עולם התורה בשווייץ, נעשתה בשנות השואה מקום מפלט והצלה עבור תלמידי חכמים וגדולי תורה שנמלטו מאימי המלחמה, וביניהם מרן הגראי”ל שטיינמן, שלימים נעשה ממנהיגי עולם התורה בארץ ישראל. עתה, שנים ספורות לאחר תום המלחמה, שולח רבי אייזיק שער אל ידידו אגרת אוויר מבני ברק – מכתב הנושא את חותמו של עולם התורה שנחרב, אך גם את בשורת תקומתו המחודשת בארץ ישראל. רבי אייזיק מרעיף במכתבו ברכות נדירות ביותר על ראש ידידו, אשר ידיו רב לו בהחזקת התורה ובהצלת עולם הישיבות בשנות הסער ואף בהצלתו שלו עצמו בימי השואה: ”תתברכו בגמר חתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים ומאושרים בתורה ובגדולה באושר ובעושר והצלחה רבה בהרבצת תורה... לשנת גאולה וישועה ונקבל פני המשיח במהרה”. במכתב מזכיר רבי אייזיק אף את בני משפחתם של שני הידידים: את בניו של הרב בוטשקא, ”מוהרר”מ והר”ר דוד”, ואת חתנו של רבי אייזיק שער, ”חתני הגנ”י [=הגאון נרו יאיר - כנראה הכוונה להגר”מ שולמן] שעודנו בארה”ב יצליחהו השי”ת”. לפנינו איגרת נדירה בכתב יד קדשו של אחד מגדולי ראשי הישיבות בדור האחרון, רוויה בברכות נשגבות. איגרת זו היא חוליה בשרשרת ההמשכיות של עולם התורה, הנושאת עמה גם את זכר עולם התורה שלפני השואה וגם את רוח תקומתו בשנים שלאחריה: מכתב אישי בין שניים ממנהיגיו, שנכתבו בו ברכות של תורה, גדולה, עושר, גאולה וישועה. [1] אגרת אויר, כ-30 ס”מ. כולו בכתב יד קדשו של רבי אייזיק שער. כתמים וסימני קיפול. * * * הגאון רבי אייזיק שער (תרמ”ו–תשי”ב) מגדולי ראשי הישיבות בדורו ומראשי ישיבת סלבודקא המעטירה. תלמידו של ”הסבא מסלבודקא”, רבי נתן צבי פינקל, נודע בגאונותו העצומה ובהשפעתו על עולם התורה. לאחר שניצל מן השואה, עלה לארץ ישראל והקים מחדש את ישיבת סלבודקא בבני ברק, כשהוא מעמיד אותה מחדש כאחד ממבצרי התורה המרכזיים בארץ ישראל. הנמען הגאון רבי ירחמיאל אליהו בוצ'קו (תרמ”ח–תשט”ז), מייסד וראש ישיבת עץ חיים במונטרה שבשווייץ. מתלמידי ה”סבא מנובהרדוק”. בגיל 23 נשא לאשה את הצדקת מרת רבקה שטרנבוך משווייץ. מתוך רצון שלא להתפרנס מן התורה עסקו בני המשפחה במסחר. בשווייץ ייסד את ישיבת עץ חיים (לימים ישיבת היכל אליהו על שמו), שהייתה למגדלור עבור רבים מבחירי עולם התורה באירופה ערב החורבן.