בידספיריט | ”לשמור צביון הישיבות” – מכתב

”לשמור צביון הישיבות” – מכתב קנאות קדום מאת רבה של ירושלים הגרז”ר בענגיס אל הגאון רבי אליעזר סילבר מלווה בברכת השנים - ירושלים תש”ו | 1946 - מכתב בעל תוכן קנאי, עקרוני ומכונן, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של גאב”ד ירושלים הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס, אל רבה של סינסינטי, הגאון רבי אליעזר סילבר – ממנהיגי עולם התורה באמריקה ונשיא אגודת הרבנים של ארצות הברית וקנדה. אלול תש”ו [1946]. המכתב נשלח על רקע הקמת ”איחוד הישיבות” בשנת תש”ו, כנגד הארגון הוותיק ”ועד הישיבות”, שנוסד עוד בשנות התר”פ בפולין בידי גדולי הדור, ובראשם הגרח”ע גרודז'נסקי והחפץ חיים, ובשנות השואה, בשנת תש”א, הוקם מחדש בארץ ישראל בידי הגר”ז סורוצקין ורבני ליטא. הרקע להקמת הארגון המתחרה היה הקשר שנוצר בין ועד הישיבות לבין הרב הראשי לארץ ישראל, הריא”ה הרצוג, וכן קשריו עם המוסדות הציוניים לצורך קבלת תקציבים. על רקע זה החליטו הישיבות הקנאיות – ובהן בית יוסף צבי (דושינסקי), ישיבת ”תורה ויראה”, ישיבת ”שומרי החומות” ומוסדות נוספים מחוגי הקנאים – לפרוש ולהקים ארגון מתחרה, על טהרת הקודש. במכתבו מסביר הרב בענגיס את מניעי הפרישה ואת החשש מפני שינוי אופיין של הישיבות, תוך שהוא עומד על הצורך ”לשמור צביון הישיבות שלא ישנו את תפקידם לפי חליפת הזמנים חדשים לבקרים”. דומה שאילו היו משנים את תאריך המכתב מח' אלול תש”ו לח' אלול תשפ”ו, היה נוסחו אקטואלי גם היום כפי שהיה אז – ללמדך שסדנא דארעא חד הוא, והמחלוקות בעם ישראל, מאז ימי בית שמאי ובית הלל ועד ימינו, טבועות בעצם קיומו של עם ישראל, ואולי אף מהוות חלק מסוד קיומו. ובלשון ימינו ניתן לומר שזהו ”פיצ'ר” ולא ”באג”. אפשר לומר שהחשיבות שהעניק הרב בענגיס לאיגרת, הנוגעת בליבת דמותה של הישיבה, ניכרת אף במראה המכתב עצמו: כתב ידו בהיר, נאה ומסודר במיוחד, על נייר מכתבים משובח – כאילו נכתב המכתב מעיקרו להיות אגרת שתישמר ותעמוד ימים רבים. לא מן המותר לציין את סגולת ועוצמתן המיוחדת של הברכות החותמות את המכתב, אותן מרעיף הרב בענגיס על הנמען החשוב, ברכות נשגבות בכוח תורתו ובכוח משרתו כמרא דארעא דישראל: ”יכתב בספרן של צדיקים גמורים לאלתר לחיים ארוכים וברוכים ואתו עמו כל משפחתו והחוסים בצלו והחונים על דגלו כולם יתברכו בכל טוב סלה בגללו...”. [1] דף נייר, כ-28 ס”מ. נייר מכתבים רשמי משובח עם הטבעות מים בגוף הדף. כולו בכתב יד קדשו של הרב בענגיס ובחתימתו. מצב כללי טוב. *** הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס [תרכ”ד-תשי”ג], נולד בליטא ולמד בראשית דרכו בישיבת וולוז'ין, שבה נודע כ”עילוי” מופלג. רבו הנצי”ב כינהו ”ש”ס חי”. בשנת תרנ”ד התמנה לרב ואב בית דין בבדאקי שבפלך הורדנה, שם כיהן עד שנת תרע”א. לאחר מכן שימש ברבנות בקלווריה עד שנת תרצ”ח. באותה שנה עלה לארץ ישראל לכהן כראב”ד העדה החרדית, ובשנת תש”ט נתמנה לגאב”ד, תפקיד שבו כיהן עד פטירתו בשנת תשי”ג. נודע בגאונותו העצומה וחיבר את סדרת הספרים ”לפלגות ראובן”. הגאון רבי אליעזר סילבר [תרמ”א- תשכ”ח], יליד ליטא, מן התלמידים הראשונים בקיבוץ של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי אב”ד וילנא. למד אף אצל הגאונים רבי דוד קרלינר ורבי חיים סולובייצ'יק. בשנת 1907 היגר לארצות הברית, שם נעשה נשיא אגודת הרבנים של ארצות הברית וקנדה ואחד הרבנים האורתודוקסיים המובילים ביהדות אמריקה. נודע במיוחד בפעולות ההצלה שניהל בתקופת מלחמת העולם השנייה. כיהן בתפקידים רבניים שונים בניו יורק, פנסילבניה, מסצ'וסטס ואוהיו.