בידספיריט | ספר השו”ת של בעל ה”ישמח

ספר השו”ת של בעל ה”ישמח משה” - עותק מיוחס: השיב משה – מהדורה ראשונה לעמברג תרכ”ו | 1866 - ספר השיב משה, שאלות ותשובות בהלכה על ארבעת חלקי שולחן ערוך, מאת האדמו”ר הגה”ק רבי משה טייטלבוים אב”ד אוהעל, בעל ”ישמח משה” – ממאורי החסידות ומגדולי מנהיגיה. למברג, דפוס סאלאט, תרכ”ו - 1866. מהדורה ראשונה. סטפנסקי, חסידות, מס' 187. הספר נערך והובא לדפוס בידי נכד המחבר ותלמידו המובהק, האדמו”ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט, בעל ”ייטב לב”. בהקדמתו המיוחדת הוא מתאר את מלאכת הקודש: ”רובן היו מפוזרות אחת הנה ואחת הנה, נכתבים על ניירות קטנות, ונמצאו בלות ומטושטשות... ובחמלת ה' נלקטו אחת אל אחת משולבות ומסודר כהלכתן”. בגוף הספר נדפסו גם הגהותיו של ה”ייטב לב”, החתומות בראשי התיבות יי”ט. העותק שלפנינו בשלמות מלאה, כולל הדף האחרון, הנעדר בחלק מן העותקים, ובו תשובת הגאון רבי משולם איגרא מפרשבורג וכן מפתחות לחלקי אבן העזר וחושן משפט. עותק הגאון רבי נתן גשטטנר, בעל להורות נתן, מגדולי מורי ההוראה והפוסקים בדור האחרון, עם שתי חותמות בעלות שלו – מתקופת ירושלים ומתקופת בני ברק, וכמה הגהות, ככל הנראה בכתב-ידו. בשולי אחת התשובות מופיעה הערת הגהה קצרה בכתב ידו, המעידה על חדות עיונו: הוא הבחין בטעות דפוס בתאריך תשובה המופנית אל החתם סופר – פרט שמרבית המעיינים כלל אינם עומדים עליו – והעיר כי יש לתקן את השנה מתק”ה לתקע”ה, שכן החתם סופר נולד רק בשנת תקכ”ג. [1], לח, פב, [1] דף. 36 ס”מ.  כתמים וסימני שימוש. שלושת הדפים האחרונים מנותקים חלקית, עם בלאי קל וקרעים בשולים, במס' דפים פגיעות קלות בטקסט. מצב כללי טוב.  בראש העמוד האחרון רישום בכתב-יד: ”הרה”ג משה טייטלבוים”. * * *  המחבר, האדמו”ר הרה”ק רבי משה טייטלבוים (תקי”ט–תר”א), מגדולי מנהיגי החסידות בהונגריה, אבי שושלות סיגט וסאטמאר, נודע על שם ספרו ”ישמח משה”. בראשית דרכו נמנה עם המתנגדים לחסידות ואף ביקר אצל הגר”א בווילנה, אולם לאחר שהתקרב אל החוזה מלובלין נעשה מגדולי מפיצי החסידות בהונגריה. בדורו התפרסם כגאון מופלג, כפוסק וכמקובל אלוקי, ורבים פנו אליו לקבל ברכות. גם מרן ה”חתם סופר”, שעמד עמו בקשרי הלכה, ביקש את תפילותיו עבור בנו, בעל ה”כתב סופר”. משנת תקע”ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: ”הפעולות והמופתים שנעשו ע”י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך”. לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: ”אל תירא כי אתך אני” (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה”שמירות” בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה”ישמח משה”, ובהם הנוסח הנדפס של ”שמירה לילד וליולדת” ו”שמירה למגפה”. גם נוסח ה”קרעסטירר'ס קמיעות” המפורסמים, שנכתבו ע”י אדמו”רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה”ישמח משה”.