בידספיריט | מעניין! דע מה שתשיב -


מעניין! דע מה שתשיב - חותמות רבינו המלבי”ם על חיבור משכילים: לבנון גן נעול לנפתלי הירץ ויזל - ווארשא תקצ”ח | 1838 - צמד הספרים 'לבנון – גן נעול', מאת נפתלי הירץ וייזל (רנה”ו) מאבות ההשכלה. חלקים א'–ב' כרוכים יחד, עם שער נפרד לכל חלק. החיבור עוסק בבירור יסודות לשון הקודש, ונחשב לאחד הניסיונות המקיפים הראשונים להציג את מבנה העברית בשיטה מדעית. עם הסכמותיהם של רבי שאול מורטירא, אב”ד אמסטרדם, רבי שאול הלוי אב”ד האג, ועוד. ווארשא, תקצ”ח (1838). על גבי שני החלקים מופיעות מספר חותמות בעלות של הגאון רבי מאיר ליבוש מלבי”ם. במרכז שער חלק א' מוטבעת חותמתו: ”מאיר ליבוש מלבי”ם אב”ד באקארעשט והמדינה”. בעמוד האחרון של חלק א' מופיעה חותמת נוספת, בנוסח שונה: ”מאיר ליבוש מלבים בעל מחבר ספר ארצות החיים”, והיא מוטבעת פעם נוספת גם בעמוד האחרון של חלק ב'. מלבד חשיבותם כעותקיו האישיים של אחד מגדולי ישראל במאה הי”ט, מגדולי מפרשי המקרא בכל הדורות, ומהבודדים שפירושיהם נכלל במהדורות 'מקראות גדולות' לצד פירושי רש”י והראשונים – טומנים ספרים אלו בחובם גילוי בעל משמעות היסטורית. לפנינו עדות מוחשית ליחסו של המלבי”ם לכתביו של נפתלי הירץ וייזל. כידוע, המלבי”ם נמנה עם הלוחמים התקיפים נגד תנועת ההשכלה, אולם כבר עמדו חוקרים על כך שיחסו לרנה”ו היה מורכב ומאוזן יותר. אחד הביטויים לכך מצוי בפירושו לספר ישעיהו (ביאור המילות, י”ז, י”ד), שם הוא מצטט את דברי וייזל: ”ראיתי לאחד מן המבארים... מביא בשם הרנה”ו [הרב נפתלי הירץ וייזל] בהבדל בין שם בלהה לשם בהלה.” העותקים שלפנינו מעניקים לדיון זה ממד חדש. העובדה שספריו של רנה”ו נמצאו בספרייתו האישית של המלבי”ם, כשהם נושאים את חותמות בעלותו, מלמדת כי לא הסתפק בידיעה עקיפה של דבריו, אלא החזיק את ספריו, עיין בהם ושמרם בספרייתו. זוהי עדות בעלת ערך היסטורי להבנת יחסו של המלבי”ם לרנה”ו ולכתביו, והיא מוסיפה נדבך חשוב לחקר שיטתו הקנאית של אחד מגדולי פרשני המקרא בעת החדשה. מפרט: חלק א': [6], ג-צח, [1] דף. חלק ב': [4], ו-קנב דף. 21 ס”מ. מצב טוב. כתמי זמן ופגמים קלים. סימני שימוש. כריכה משופשפת עם שדרת בד חדשה. *** הגאון רבי מאיר ליבוש וייזר - המלבי”ם (תקס”ט–תר”ם), מגדולי מפרשי התנ”ך וממנהיגי יהדות מזרח אירופה. עוד בצעירותו נודע כ”עילוי מווהלין”. כיהן ברבנויות מרכזיות ברחבי אירופה ונלחם בעוז נגד הרפורמה. היה בקי גם בתורת הסוד ונמנה עם תלמידי הרה”ק רבי צבי הירש מזידיטשוב. נודע בעיקר בשל פירושו לתנ”ך שם מבאר את הפסוקים באופן נפלא ומדויק. פירוש אותו חיבר כחלק מרדיפתו העזה את המשכילים ורצונו לתת תשובת מחץ לעיוותיהם בפירוש פסוקי התנ”ך. פירושו לתנ”ך התקבל בכל תפוצות ישראל ונמנה עם ספרי היסוד בארון הספרים היהודי. ה”בית הלוי” התבטא על ספריו כי ”נכתבו ברוח הקודש לכוון לאמיתה של תורה”. החכם נפתלי הירץ וויזל (נפטר תקס”ה), מראשי תנועת ההשכלה הקדמונים, היה תלמידו של רבי שלום דובנא, בתחילת דרכו היה נערץ על גדולי דורו אשר כתבו הסכמות נאות לספרו 'יין לבנון', וביניהם אף נמנה ה'הנודע ביהודה'. אך כשהדפיס את ספרו 'דברי שלום ואמת' ובו רצה לשנות מהמקובל בחינוך ילדי ישראל הטהור, ולשלב לימודי חול, התנגדו לדבריו כל גדולי הדור ההוא, ואף ה'נודע ביהודה' הביע חרטה על שהסכים לספרו. ברם יש לציין שדבריו בספריו האחרים מצוטטים בספרי גדולי הדורות ובפרט גדולי אשכנז.