בידספיריט | מכתב מרן המשגיח הגאון הצדיק

מכתב מרן המשגיח הגאון הצדיק רבי יחזקאל לווינשטיין אל רבי שמואל הומינר בעל ה”עבד המלך” - בני ברק תשט”ז | 1956 - מכתב מוסרי מרתק, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של ”המשגיח” הנודע, הגאון הצדיק רבי יחזקאל לווינשטיין זצ”ל – מגדולי בעלי המוסר בדור האחרון. האיגרת ממוענת אל הגאון הצדיק רבי שמואל הומינר, בעל הספר ”עבד המלך”. בני ברק, תשט”ז (1956). אף שרבי יחזקאל לוינשטיין עצמו חי בצניעות מופלגת ולא היה משופע בממון, הוא מודיע במכתבו לרבי שמואל הומינר בשמחה על משלוח תרומה נכבדה בסך עשרים לירות לטובת הכולל שבראשותו. מעבר לעצם מעשה הצדקה, חושפת האיגרת שלפנינו את עולמו המוסרי הנשגב של המשגיח. גם בשעה שמדובר בנתינה פרטית ופשוטה לכאורה, ניכרת בכל שורה זהירותו העצומה, דקדוקו במידות ובדיני המוסר, ויראת השמים שהייתה טבועה בכל מעשיו. כך, מתוך חשש דק מן הדק שמא ייווצר חלילה רושם של התחייבות קבועה או חשש לנדר לדבר מצווה, חוזר רבי יחזקאל ומדגיש כי התרומה ניתנת לעת עתה בלבד ואינה בגדר התחייבות: ”אך לעת עתה ולא בגדר התחייבות... כן לעת עתה לא בקביעות”. וכן, לאחר חתימת יד קדשו, מוסיף המשגיח בקשה המעידה על מידת הצניעות המופלגת שבה נהג: ”כמובן כי אין מהמוכרח לדעת מי הוא הנותן הנ”ל להם”. מילים אלו משקפות את דמותו של רבי יחזקאל לווינשטיין – שכל מעשה שלו, אף הפשוט והיומיומי, היה חדור מחשבה מוסרית עמוקה: להיזהר מכל חשש של טובת הנאה, להתרחק מכבוד אישי, ולשמור בתכלית השלמות על מעלת הנתינה לשמה. [1] דף נייר, 18 ס”מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים בשוליים. *** מרן המשגיח הגאון הצדיק רבי יחזקאל לוינשטיין - 'ר' חצקל' (תרמ”ה-תשל”ד), מגדולי בעלי המוסר. שימש כמשגיח הרוחני של ישיבות: מיר, לומז'ה ופוניבז'. היה תלמידם של: בעל ה”חפץ חיים”, הרב ירוחם ליבוביץ, הרב נחום זאב זיו (בנו של הסבא מקלם) ושל הרב צבי הירש ברוידא. הוא נהנה מעט מאד מן העולם הזה. עד כי צם יותר ממה שאכל! כבר אז באותו דור דעה, היה המשגיח מן היחידים!”. מרן החזון איש אמר עליו ”לרבי יחזקאל יש את האמונה בידים” !!! בהספדו עליו בשעת ההלויה, אמר הרב שך כי ”המשגיח הוא עובד ה' הכי גדול שראיתי מימי”. ברכותיו ותפילותיו עשו פרי ורבים נושעו בברכותיו. בשנות השואה במסע ההצלה של ישיבת מיר לשנחאי במזרח הרחוק, ראו תלמידיו באופן מוחשי, כי על החלטותיו היו מחוץ לדרך הטבע, ויד ההשגחה הורגשה בהם במוחש. גדול היה גם בלימוד וידיעת חכמת הנסתר ועניני הקבלה.