בידספיריט | ”ושחפץ ה' בידו יצליח” –

”ושחפץ ה' בידו יצליח” – מכתב נדיר בחתימת אדמו”רי בית רוז'ין והאדמו”ר החלוץ אל הגאון רבי מאיר ברלין - מכתב נדיר ומרתק בעל תוכן יוצא דופן, הנושא את חתימות־יד קודשם של שלושה מאדמו”רי בית רוז'ין, ומקפל בתוכו מפגש נדיר בין השושלות החשובות ביותר בעולם התורה והחסידות. המכתב חתום בידי האדמו”רים: האדמו”ר רבי שלמה חיים פרידמן מסאדיגורה – מחשובי אדמו”רי בית רוז'ין לאחר השואה. האדמו”ר רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין – בנו של האדמו”ר רבי יצחק מבוהוש ונכדו של הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין, חתנו של האדמו”ר רבי ישראל מהוסיאטין. האדמו”ר רבי ישעיהו שפירא – ”האדמו”ר החלוץ” בנו של האדמו”ר רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק ואחיו של האדמו”ר מפיאסצנה, בעל חובת התלמידים. המכתב ממוען אל הגאון רבי מאיר בר־אילן, בן זקוניו של מרן הנצי”ב מוולוז'ין, ממנהיגי תנועת המזרחי. במוקד המכתב עומדת בקשה חריגה: שלושת האדמו”רים פונים אל הרב בר־אילן ומבקשים ממנו להפעיל את מלוא השפעתו על הנהלת בנק המזרחי, כדי למנוע את פיטוריו של רבי ישראל שפירא, בנו של האדמו”ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא – מייסד חסידות דרוהוביץ' ונכדו של הרה”ק רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, ה”שרף ממוגלניצא” – במסגרת גל צמצומים מתוכנן בבנק. מלבד תוכנו הבלתי שגרתי, מהווה המכתב מסמך היסטורי בעל חשיבות מיוחדת: שלושה אדמו”רים, בני שושלות רוז'ין וגרודזיסק, פונים במשותף אל בנו של הנצי”ב מוולוז'ין למען בן לשושלת מוגלניצא–דרוהוביץ'. לפנינו מסמך נדיר שבו נפגשות על גבי גיליון אחד שושלות רוז'ין, בוהוש, הוסיאטין, גרודזיסק, פיאסצנה, וולוז'ין ומוגלניצא – כולן מיוצגות בידי ממשיכי דרכן. [1] דף נייר, כ־26 ס”מ. מוקלד במכונת כתיבה, בחתימות־יד קודשם של שלושת האדמו”רים. מצב: טוב. נקבי תיוק. שני קרעים זעירים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט. *** האדמו”ר רבי שלמה חיים פרידמן מסאדיגורא (תרמ”ז–תשל”ב) , מן הבולטים שבאדמו”רי בית רוז'ין. בנו של האדמו”ר רבי ישראל מסאדיגורא, בעל אור ישראל, ונכדו של האדמו”ר רבי אברהם יעקב מסאדיגורא, בן הסבא קדישא מרוז'ין. לאחר פטירת אביו החל לכהן באדמו”רות בעודו צעיר לימים, והתקבל כמנהיג החסידות לצד אחיו. נודע בקדושתו, באצילותו ובמופתיו, ורבים נהרו לחצרו. הרה”ק רבי ישכר דב מבעלז הפליג בשבחו, ואחיו בעל אביר יעקב העיד עליו: ”אחי הוא קדוש וטהור”. לאור תוכנו של מכתב זה, מקבלת משמעות מיוחדת אמרתו הידועה של האדמו”ר רבי יצחק מבוהוש, שהתבטא לאחר פטירת האדמו”ר מסאטמר כי ”בחר לעצמו יארצייט טוב – כ”ו באב, יום פטירת דודי הקדוש רבי שלמה'ניו...” (אנציקלופדיה לחסידות, חלק ג'). האדמו”ר רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין (תרל”ט–תשי”ז), בנו של האדמו”ר רבי יצחק פרידמן, מייסד חסידות בוהוש, ונינו של רבי ישראל מרוז'ין. משנת תש”ט ועד פטירתו כיהן כאדמו”ר מהוסיאטין, לאחר שמילא את מקום חותנו, רבי ישראל מהוסיאטין, על פי צוואתו. היה מן האדמו”רים המרכזיים לבית רוז'ין בארץ ישראל. האדמו”ר רבי ישעיהו שפירא (תרנ”א–תש”ה), ”האדמו”ר החלוץ”, אדמו”ר לבית גרודזיסק, בן האדמו”ר רבי אלימלך שפירא מגרודזיסק ואחיו של האדמו”ר מפיאסצנה, בעל חובת התלמידים ואש קודש. ממנהיגי תנועת הפועל המזרחי ומחלוצי ההתיישבות הדתית בארץ ישראל. שילב הנהגה חסידית עם עשייה ציבורית ענפה, ועמד מאחורי הקמתם של מפעלי התיישבות חשובים, ובהם כפר חסידים וכפר אתא. הגאון רבי מאיר בר־אילן (תר”ם–תש”ט), מגדולי מנהיגי תנועת המזרחי והציונות הדתית. בן זקוניו של מרן הנצי”ב מוולוז'ין ואחיו למחצה של הגאון רבי חיים ברלין. מייסד ועורך עיתון ”הצופה”, יוזם ומייסד האנציקלופדיה התלמודית, ומראשי המוסדות הלאומיים בתקופת היישוב.