בידספיריט | תגלית היסטורית יוצאת דופן!!! פיוטים


תגלית היסטורית יוצאת דופן!!! פיוטים בלתי־ידועים בעצם כתב יד קדשו ובחתימתו של המקובל האלוקי רבי שלום שבזי - תימן שנות ה-ת' | 1640 בקירוב - אֶחְתֹּם לְשִׁיר מְהַלְּלִי / בְּשֶׁבַח לְצוּרִי וְגוֹאֲלִי / יִסְלַח לְכָל מַעֲלָלִי / כִּי הוּא בְּחַסְדּוֹ מְנַהֲלִי / חֶבְרַת אֲצִילַי / שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ בְּגִילִי (מתוך כתה”י) לפנינו אחד מן הגילויים החשובים ביותר בתחום מורשת יהדות תימן בדורות האחרונים: ארבעה פרגמנטים כתובים משני צדדיהם, ובהם למעלה מארבע מאות מילים בכתב יד קדשו של המקובל האלוקי רבי שלום שבזי – הרש”ש, גדול משוררי תימן ואחת הדמויות הרוחניות הנשגבות בתולדות יהדות המזרח. תימן, שנות ה'ת' [1640] לערך. שרידי כתב היד חולצו מתוך גניזת כריכות עתיקה, ומתברר כי הם כוללים פיוטים שלא היו ידועים עד כה, כולם בעצם כתב ידו של הרש”ש ובחתימתו. במרכז הפרגמנט הגדול מתנוססת חתימתו: ”אל שבזי משת”א” -  עדות ראשונה במעלה לתהליך יצירתו של גדול פייטני תימן, שמאות שנים לאחר פטירתו מתגלים לפתע נדבכים חדשים ביצירתו. כתב היד נבדק בידי פרופ' יהודה עמיר , מגדולי החוקרים בארץ ובעולם לשירת יהדות תימן ויצירתו של רבי שלום שבזי, אשר אישר בחתימת ידו כי זהו בוודאות כתב ידו האותנטי של רבי שלום שבזי , וכי הפיוטים הכלולים בו אינם ידועים מן הספרות שנדפסה או מכתבי היד המוכרים. אישורו מצורף. חשיבותו של כתב היד חורגת בהרבה מגבולות האספנות. לפנינו תגלית ספרותית, היסטורית ותרבותית מן המעלה הראשונה, המעשירה את קורפוס יצירתו של שבזי – האיש שעיצב יותר מכל דמות אחרת את שירתה, רוחה ועולמה הפנימי של יהדות תימן. שיריו הפכו זה מאות שנים לנכסי צאן ברזל של המסורת התימנית, ורבים מהם נקלטו אף במורשת הפיוט של כלל ישראל. כל גילוי חדש מעצם יצירתו הוא מאורע בעל משמעות מחקרית יוצאת דופן. לצד חשיבותו ההיסטורית, נושא כתב היד גם ערך סגולי מיוחד. במשך דורות רבים שימשו כתבי ידם וחתימותיהם של גדולי ישראל – מכל העדות והחוגים – כסגולה לשמירה, לברכה ולהצלחה.  על אחת כמה וכמה כתב היד שלפנינו, דפי שירה קדושה, שנכתבו בעצם כתב יד קדשו ובחתימתו של אחד משני הענקים שהצמיחה גולת תימן מיום גלותם מעל אדמת ארץ הקודש (ששניהם, אגב, נקראו באורח פלאי בראשי התיבות: ”רש”ש”). [4] פרגמנטים, כתובים משני צדיהם. גדלים שונים. נייר עבה. הכול בכתב יד קדשו של הרש”ש. מצב: בינוני. מצורף אישור מקוריות חתום. *** המקובל האלוקי רבי שלום (משתא) שבזי (שע”ט–תנ”ה), המכונה בפי יהודי תימן ”אבא שָׁלֵם שבזי”, היה גדול משוררי תימן, מן המקובלים המרכזיים בתולדותיה והדמות הרוחנית הנערצת ביותר בקרב יהדות תימן. מסורת מופלאה רווחת בקרב יהודי תימן מספרת כי ביום פטירתו נולד המקובל האלוקי רבי שלום שרעבי – הרש”ש השני – ושניהם נשאו, באורח פלאי, את אותם ראשי תיבות. הוא נולד ביישוב נג'ד אל-וליד שליד תעז שבשרעב, לאביו רבי יוסף שלם משתא אלשבזי, שנמנה על משפחת משתא, שהעמידה מתוכה דורות רבים של תלמידי חכמים ומשוררים. כשעבר ליישוב שבז נוסף לו הכינוי ”אל-שבזי” גדולתו של הרש”ש הייתה מוסכמת בכל תפוצות תימן. רבי שמואל בן יוסף עדני, מגדולי חכמי עדן, מכנה אותו בספרו נחלת יוסף בתואר ”גדול הדורות” – ביטוי נדיר המלמד על מעמדו הייחודי במסורת יהדות תימן. הרש”ש היה בקי עצום בכל מקצועות התורה – בנגלה ובנסתר – ועסק גם בקבלה מעשית. למעלה מאלף פיוטים יוחסו לו, ומתוכם ידועים כיום למעלה מחמש מאות בלבד. ביצירתו שזורים רעיונות עמוקים מתורת הסוד, ופיוטיו מלווים את יהודי תימן בשבתות ובמועדים, בשמחות, בסעודות מצווה ובכל תחנות החיים. דמותו נקשרה במסורות רבות של מופת ופלא. לפי המסורת המפורסמת, מדי ערב שבת זכה ל”קפיצת הדרך”, והיה מגיע בדרך נס לארץ ישראל כדי לשבות בירושלים, בצפת, בטבריה, בחברון או בעכו, ובמוצאי שבת שב לתימן. רבי יעקב ספיר, שביקר בתימן במאה הי”ט, מעיד כי ראה באחד מכתביו של הרש”ש תיאורים מפורשים של ביקוריו בארץ ישראל. באחד משיריו כתב: ”לבי בתימן, רק נשמתי פרחה ארץ צבי.” קברו שבעיר תעז נחשב במשך דורות למקום קדוש, ויהודי תימן נהגו לעלות אליו לרגל מדי שנה. עד ימינו נותר רבי שלום שבזי הדמות המרכזית והאהובה ביותר במורשת הרוחנית של יהדות תימן, ושמו נערץ בכל תפוצותיה. שם המשפחה מַשְּׁתָּא   מייצג שושלת ענפה של רבנים. מבני המשפחה יצאו מחשובי משוררי תימן לדורותיהם, ובראשם רבי שלום שבזי, גדול משוררי יהדות תימן.  השם ”משתא” , נקשר במסורת התימנית למאורע שבו אחד מאבות המשפחה הסתתר מפני שליחי המושל שביקשו לכפות עליו את המרת דתו, באמצעות קבלה מעשית, בתוך כלי בצק שנקרא ”משתא”.  לפנינו אפוא שריד מקורי מיצירתו של הרש”ש עצמו – מסמך בעל חשיבות מחקרית, תרבותית ורוחנית מן המעלה הראשונה, המוסיף נדבך חדש למורשתו של גדול משוררי תימן ומגדולי מקובליה.