בידספיריט | ”על טהרת הקודש ממש ממש...

”על טהרת הקודש ממש ממש... בלי שום פשרות” – מכתב מוסרי שלא נדפס, מאת הגאון רבי אליהו אליעזר דסלר בעל מכתב מאליהו | תוכן חשוב במיוחד - גייטסהד תש”ז | 1947 - ”יש מי שיש לו פרסום גדול - אבל אין זה שם טוב,    אלא שם רע... שם הבא מתוך פעמונים מצלצלים” מכתב נדיר ביותר, שלא נדפס מעולם, ובו דברי מוסר והדרכה יסודיים מאת גדול בעלי המוסר בדור האחרון, הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר, בעל מכתב מאליהו. המכתב כתוב כולו בכתב ידו ובחתימתו. גייטסהד (אנגליה), ד' פרשת ויקרא תש”ז (1947). המכתב נשלח אל הגאון רבי הלל מדליא, אשר מתוכן הדברים נראה כי התייעץ עם הרב דסלר בשאלת הקמת ישיבה באירופה שלאחר החורבן. בתשובתו מתייחס הרב דסלר ליסודות שעליהם חייב מוסד תורה להיבנות, הוא מדגיש יסוד מפתיע וחד-משמעי: הצלחתה של ישיבה אינה תלויה רק בארגון, במשאבים או באנשים העומדים בראשה, אלא בראש ובראשונה בטהרת היסודות שעליהם היא נבנית. בלשונו: ”להקים ישיבה כדבעי - היינו להתחיל בסקוהל על טהרת הקודש ממש ממש, שתהיה מכינה לישיבה ממש, בלי שום פשרות, דבר ממש ולא חצי דבר”. אולם עיקר ייחודו של המכתב מצוי דווקא בעמודו השני. לכל אורכו פורש הרב דסלר מהלך מוסרי עמוק ומקורי בביאור משמעותו האמיתית של המושג ”שם טוב” – מושג שרבים מזהים עם פרסום והכרה ציבורית, בעוד שלדבריו מדובר בשני עניינים הפוכים בתכלית. במהלך דבריו הוא מגדיר מהו שם טוב אמיתי, כיצד אדם זוכה לו, ואף מבאר את הקשר שבין מושג ה”שם” לבין שמותיו של הקב”ה. מומלץ מאוד לעיין במכתב כולו, ונצטט ממנו שתי שורות בלבד, בבחינת ”תן לחכם ויחכם עוד”: ”יש מי שיש לו פרסום גדול אבל אין זה שם טוב כלל... כי השם מפורסם, אבל לא שם טוב אלא שם רע ממש ממש. איזהו שם טוב? רק שם טוב הבא מחמת מעשים” ! לפנינו מהלך מוסרי בעל חשיבות יוצאת דופן, אשר למיטב בדיקתנו אינו מופיע בסדרת מכתב מאליהו ואף לא בשאר ספריו הנדפסים. זהו נדבך נוסף במשנתו  של הרב דסלר, שלא נכלל במהדורות כתביו, וחשיבותו הרבה מעבר להיותו כתב יד מקורי.  [1] גיליון נייר מקופל ל-2 דפים, 21X13 ס”מ כל דף. מצב כללי טוב. *** הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר (תרנ”ב–תשי”ד), מגדולי בעלי המוסר בדור האחרון ומאבות תורת המוסר בדורנו. נינו של רבי ישראל סלנטר, מייסד תנועת המוסר, וחתנו של רבי נחום זאב זיו, בנו של ה”סבא מקלם”. חניך ישיבת קלם. בשנת תרפ”ז הגיע לאנגליה, כיהן כרב דלסטון שבלונדון, היה ממייסדי כולל הרבנים בגייטסהד וממקימי עולה של תורה באנגליה. בשנת תש”ז עלה לארץ ישראל ושימש משגיח רוחני בישיבת פוניבז' בבני ברק. לשיחותיו העמוקות, ששילבו מוסר, קבלה וחסידות, נהרו רבים, גם מחוץ לישיבה, ומרן החזון איש מנהו בין יחידי הסגולה בעלי המחשבה. שיחותיו וכתביו נדפסו לאחר פטירתו ב”שיחות ומאמרים”, בחמשת כרכי מכתב מאליהו וב”ספר הזכרון מכתב מאליהו”. ספריו התקבלו כספרי יסוד בתורת המוסר והמחשבה ונלמדים עד היום בהיכלי התורה ובקרב ציבור רחב.