בידספיריט | יצירה הלכתית בכתב יד קדשו

יצירה הלכתית בכתב יד קדשו של מרן פוסק הדור הגרי”ש אלישיב – מכתב בן ארבעה עמודים בדיני גירות - ירושלים אלול תשל”ד | 1974 - מכתב הלכתי ארוך במיוחד, בעצם כתב יד קדשו ובחתימתו של מרן פוסק הדור, הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצוק”ל, אל ידידו הגאון רבי שמואל ברוך ורנר, אב”ד תל אביב. ירושלים, אלול תשל”ד [1974].  לפנינו אחד מן המכתבים ההלכתיים, החשובים והמעמיקים שנשתמרו בכתב ידו של מרן הגרי”ש אלישיב. המכתב, המשתרע על פני ארבעה עמודים גדושים בכתב יד קדשו של רבינו מרן פוסק הדור, ומחזיק למעלה מ־1,000 מילים בעצם כתב יד קדשו ובחתימתו, ובו פורש מרן משא ומתן הלכתי מקיף בסוגיה יסודית בדיני גירות – דינו של גר שנימול בעודו גוי, אם טעון הטפת דם ברית נוספת לשם גירות. הגר”ש ורנר, בספרו, מבקש להוכיח מדברי הרמב”ם שאין צורך בהטפת דם נוספת. מרן הגרי”ש אלישיב דן בדבריו באריכות מופלאה, בוחן כל ראיה לגופה, ומפלפל בלשון הרמב”ם ובדברי הראשונים והאחרונים. באופן מבריק במיוחד הוא מראה כי מאותה הלכה עצמה ברמב”ם, שממנה ביקש המחבר להוכיח את שיטתו, ניתן להוכיח דווקא את ההיפך הגמור. במהלך למדני מרשים הוא מבסס את מסקנתו, שלפיה אין די במילה הראשונה, ויש צורך בהטפת דם ברית נוספת לשם גירות. לפנינו הרבה יותר ממכתב רגיל, זהו חיבור הלכתי של ממש, המשתרע על פני למעלה מאלף מילים בכתב ידו של גדול הפוסקים, ובו בירור הלכתי מקיף ומעמיק. חשיבותו של מכתב זה מתעצמת נוכח העובדה הידועה כי מרן הגרי”ש אלישיב - סירב בכל תוקף להקדיש זמן לכתיבת ספרים, כי גם את הזמן המועט שאורכת כתיבת וסידור החידושים – העדיף להקדיש ללימוד של עוד דפי גמרא. רק לאחר הסתלקותו נדפסו חידושיו על הש”ס בסדרת הספרים 'הערות רבינו הגרי”ש אלישיב', שנערכו מתוך שיעוריו בביהכ”נ 'תפארת בחורים'. אולם תחום פסיקת ההלכה – שהיה מרכז חייו במשך עשרות שנים, בהן כיהן כדיין בבית הדין הגדול, ולאחר מכן כאשר הפך ביתו למוקד הפסיקה העליון של העולם היהודי, ומשם יצאו הכרעות שהנחו רבנים, בתי דין ופוסקי הלכה בכל העולם – תחום זה לא זכה כלל להתגבשות בספרים.   דווקא משום כך, כל מכתב הלכתי ארוך בכתב ידו נחשב למסמך נדיר ביותר. ומכתבים בהיקף כזה, שבהם פורש מרן מהלך למדני שלם, מועטים ביותר, וחשיבותם היא לאין ערוך. קובע ברכה לעצמו הוא ראש המכתב. כידוע, כתבי ידם של גדולי ישראל וצדיקי הדורות נחשבו במשך הדורות לקמיעות בדוקים ומנוסים לברכה ולהצלחה. לא רק כתבי ידם של אדמו”רים חסידיים, אלא אף כתבי ידם של גדולי ליטא, ובהם הגאון רבי עקיבא איגר ותלמידו הצדיק מגרידיץ, שנשמרו כסגולה לברכה. וכפי שכתב הגר”ח מוולוז'ין בספרו רוח חיים: ”הרי שבכל עסק מהתורה, בכח דבקותו, זכותו להחיות מתים”. על רקע זה, יש משמעות מיוחדת לברכות העצומות הפותחות את המכתב החשוב, בעצם כתב יד קדשו של מרן ובחתימתו, להצלחה אדירה בתורה ובכל תחומי החיים: ”ותיכף לנגישה ברכה. יהי רעוא שיפוצו מעינותיו חוצה, ויזכה לשבת באהלה של תורה וללון בעמק ההלכה מתוך שלות הנפש והרחבת הדעת, בבריות גופא ונהורא מעליא, ככל משאלות לבבו ולבב ידידו הדוש”ת באה”ר – יוסף שלום אלישיב”. המכתב נדפס בקובץ מוריה, תשרי תשנ”ב. [4] עמ', גדלים שונים. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.