בידספיריט | שיח שרפי קודש – מכתב

שיח שרפי קודש – מכתב כולו בכתי”ק האדמו”ר הפלאי מבוהוש אל האדמו”ר בעל ה”אמרי חיים” מויז'ניץ - בני ברק שנות התש”ך בקירוב - מכתב מרתק בין שניים מגדולי אדמו”רי הדור הקודם, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של האדמו”ר הרה”ק רבי יצחק פרידמן מבוהוש, ממוען אל שאר בשרו האדמו”ר רבי חיים מאיר הגר, בעל ה”אמרי חיים” מוויז'ניץ. תל אביב, יום ג' פרשת בהעלותך, ללא ציון שנה [שנות ה'תש”ך בקירוב]. במוקד המכתב עומדת בקשתו של הרבי מבוהוש כי ה”אמרי חיים” יעמוד בנשיאות מפעלו התורני של הגאון רבי מנחם נחום גוטמן, רבה של יאשי שברומניה ונכד הבעש”ט, לאחר שעלה לארץ ישראל והחל בהוצאת סדרת הספרים אוצר אגודת החסידים. לפנינו עדות נדירה לשיתוף הפעולה הישיר וההדוק ששרר בין גדולי מנהיגי החסידות בארץ ישראל באותן שנים, ב”תל אביב של מעלה”. לפנינו מכתב שנכתב בין שניים מצדיקי הדור, בכתב יד קודשו ובחתימתו של הצדיק הפלאי מבוהוש, אשר מופתים ונפלאות התגלגלו מתחת לשולחנו תמידין כסדרן [ראה הרחבה]. [1] כרטיס ביקור מודפס על נייר בריסטול איכותי (10×6 ס”מ), כתוב משני צדדיו, ובו 11 שורות בכתב יד קדשו ובחתימתו של האדמו”ר מבוהוש. מצב: טוב מאוד. נקבי תיוק. מצורפת המעטפה המקורית, ועליה פרטי הנמען בכתב יד קדשו של הרבי. *** האדמו”ר הרה”ק רבי יצחק פרידמן מבוהוש (תרס”ג–תשנ”ב), בן האדמו”ר רבי שלום יוסף משפיקוב וחתן דודו האדמו”ר רבי מנחם מנדל מבוהוש. משנת תר”ץ כיהן כאדמו”ר מבוהוש והיה מן הדמויות הנערצות ביותר בקרב יהדות רומניה. עמד בנשיאות כולל רומניה. בשנת תשי”א עלה לארץ ישראל, הקים את בית מדרשו בתל אביב, ובשנת תשמ”ז העתיקו לבני ברק. חסידיו ראו בחוש כיצד היה מכוון כוונות וייחודים רמים ונשגבים, שיסודם בכתבי הקודש של האריז”ל ואשר קיבל במסורת מאבותיו הקדושים. הוא נהג לבטא את שמות הקודש בשפתיו כמעין מנגינה טמירה ומופלאה. הקידוש על כוס היין בליל שבת היה עבודת קודש מיוחדת במינה: ברטט ובזיע החזיק את הגביע בידו, פניו להבים, עיניו בעליונים ושפתיו דולקות, וכל העומדים בטיש העידו כי היין שבגביע היה כמתסיס ורותח. התפרסם כצדיק פלאי, ואלפים התדפקו על דלתותיו לבקש ישועה וברכה. אפילו לעת זקנתו נותרו תווי פניו חלקים ועדינים כפני תינוק.  הרבי נודע כאחד מגדולי פועלי הישועות בדורו, ורוח הקודש גלויה הייתה מדברת מתוך פיו. חולים שנרפאו, עקרות שנפקדו ומצוקים שנושעו בתפילותיו ובברכותיו – כל אלו הוסיפו לשמו הנערץ. עיניים זכות ופקוחות כאבן הבדולח היו לו, שבהן צפה למרחוק, ותשובותיו היו בהירות ומאירות כ”אורים ותומים”.  אולם כשמקורביו השתאו נוכח הנפלאות היה מתחמק ואומר ”אין זה מופת זהו דבר הגיוני” או ”אין זו סגולה זו רפואה פשוטה”. הנמען האדמו”ר הקדוש רבי חיים מאיר הגר זצ”ל, בעל ה”אמרי חיים” (ט”ו בכסלו ה'תרמ”ח – ט' בניסן ה'תשל”ב), היה האדמו”ר הרביעי לשושלת ויז'ניץ ומגדולי מנהיגי היהדות החרדית בדורו. חבר מועצת גדולי התורה וממנהיגי אגודת ישראל, בנו וממלא מקומו של האדמו”ר בעל ה”אהבת ישראל”. בשנת תרצ”ו, לאחר פטירת אביו, הוכתר לאדמו”ר מוויז'ניץ בעיר גרויסוורדיין. בימי השואה ניצל בדרך מופלאה: מתוך רצונו להימנע מחילול שבת פצע את עצמו, ובכך שכנע את השלטונות ההונגריים להותירו בשבת מחוץ למחנה העבודה, יחד עם חתנו רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב ושלושה מלווים. באותה שבת נשלחו אסירי המחנה הקטן לאושוויץ, ואילו האדמו”ר ומלוויו הצליחו להימלט רגלית לרומניה ולהינצל. לאחר המלחמה שב לגרויסוורדיין והמשיך להנהיג את חסידיו. בשנת תש”ז עלה לארץ ישראל, ובשנה שלאחר מכן ייסד את קריית ויז'ניץ בבני ברק, שבה הקים מוסדות תורה וחינוך, בתי מגורים ומפעלי תמיכה שנועדו להבטיח את קיומם הכלכלי של מוסדות החסידות. ה”אמרי חיים” נודע כאחד מגדולי התורה והחסידות בדורו, וקיבל סמיכה להוראה מהמהרש”ם מברז'אן. תורתו נדפסה בסדרות הספרים *אמרי חיים* ו*ליקוטי אמרי חיים*, והיא משלבת עמקות חסידית עם שימוש נרחב בגימטריות, כמסורת בית ויז'ניץ. נפטר בט' בניסן ה'תשל”ב ונטמן בחלקת ויז'ניץ בבית העלמין שומרי שבת בבני ברק.