בידספיריט | עותק האדמו”ר מספינקא ירושלים עם

עותק האדמו”ר מספינקא ירושלים עם קוויטל בנו האדמו”ר מאנטוורפן שליט”א: דפוס ראשון של ספר הסגולה החסידי-קבלי לקוטי תורה והש”ס להרה”ק רבי אייזיק'ל מזידיטשוב על ספר דברים - סיגעט תרנ”ב | 1892 - ”מובטחני בכחו הקדוש שכל מי שיקנה הסה”ק של מרן הקדוש בוודאי כוחו יגן עליו בזה ובבא ויהי' לו לשמירה מעולה ולהניח ברכה בתוך ביתו” (הסכמת האמרי יוסף מספינקא, ויקרא) ספר לקוטי תורה והש”ס, חיבורו בקבלה על פי חסידות של הרה”ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב זי”ע. חלק חמישי, על ספר דברים - מהדורה ראשונה, סיגעט, תרנ”ב - 1892. סטפנסקי חסידות, מס' 298. [12], ר דף, 25 ס”מ. מצב טוב. סימני שימוש. נייר יבש עם קרעים קלים בקצוות הדפים, באחד הדפים קרע לרוחב הדף ללא פגיעה בטקסט. כתמים ופגמים קלים. כריכה חדשה נאה. כולל את קונטרס ההקדמה הנדיר בראש הספר, מאת תלמיד המחבר הרה”ק רבי יוסף מאיר ”האמרי יוסף” מספינקא המשתרע על פני 22 עמודים! אשר חסר בחלק מן העותקים. הקדמה זו מלאה בתוכן חסידי לוהט וחשוב, בשל חשיבותה הגדולה נדפסה גם בחוברת מיוחדת במונקאטש תרע”א. וואריאנט! עותק זה שונה מכל העותקים האחרים הידועים, כאשר בכולם מופיע שמו של האדמו”ר רבי נחמן מספינקא כמו”ל בשער ובגבו, בעותק זה נרשם שמו של ”מו”ה יוסף לאקס דאלינא”. ספר סגולה ספר הקדוש הזה נודע כבר כספר סגולה ושמירה, כפי שכותב תלמידו הגדול של המחבר, אדמו”ר הרה”ק רבי יוסף מאיר מספינקא בהקדמה לחלק ויקרא אותו הוציא לאור:  ”...מובטחני בכוחו הקדוש שכל מי שיקנה הספר הקדוש של מרן הקדוש בוודאי זכותו יגן עליו בזה ובבא ויהיה לו ”לשמירה מעולה” [ההדגשה במקור!] ולהניח ברכה בתוך ביתו...”. בהקדמה לחלק זה - ספר דברים האריך הרה”ק מספינקא במיוחד לספר בשבחו של רבו המחבר רבינו הקדוש והביא דברי תורה חשובים מגדולי החסידות וכתב בסיום: ”ואל אחינו בני ישראל אשים דברתי ושאלתי, אחיי ורעי חושו נא והביאו נא ברכה אל בתיכם וקנו הסה”ק במיטב כספכם, ויהיה ”לשמירה” [מודגש במקור!] מעולה מן השריפה ח”ו ומכל דבר רע ולשפעת שלום וברכה בתוך ביתו”. עותק מקודש עם קוויטל מפורט של האדמו”ר מספינקא אנטוורפן העותק האישי של האדמו”ר הרה”ק רבי רבי יוסף מאיר כהנא, האדמו”ר מספינקא-ירושלים, בנו של רבי צבי הירש אב”ד ספינקא ובן בתו של ה”אמרי יוסף” מספינקא - תלמידו המובהק של המחבר, וזה שהכריז על הספר כספר סגולה. בתחילת הספר ובסופו מופיעות כחמש פעמים הטבעות חותמתו האישית, לאחר עלותו לכהן פאר בעיה”ק ירושלים. לאחר פטירת הרה”ק רבי יוסף מאיר כהנא עבר הספר בירושה לבנו וממלא מקומו, יבדלח”ט הרה”ק רבי ברוך כהנא שליט”א, האדמו”ר מספינקא–אנטוורפן, חתנו של הרה”ק האדמו”ר רבי יעקב לייזר - ר' יענקלה מפשעווארסק. בין דפי הספר נמצא קוויטעל מעניין וייחודי, שבו מזכיר הרבי שליט”א לברכה את כל בני ביתו — זוגתו וכל ילדיו — ובו בקשות מפורטות עבור כל אחד ואחד, בעניינים הנוגעים לו, ובהם זיווגים, בריאות, הצלחה בתורה וזרע של קיימא. הקוויטעל הונח על ידי הרבי בין דפי ספר הקודש שלפנינו, ככל הנראה מתוך אמונה בכוחו הסגולי, על פי דברי זקנו בעל ה”אמרי יוסף” מספינקא שהובאו לעיל. *** האדמו”ר רבי יוסף מאיר כהנא מספינקא–ירושלים (תר”ע–תשל”ח),   היה האדמו”ר מספינקא–ירושלים, בנו של רבי צבי הירש כהנא, אב”ד ספינקא, ונכדו של האדמו”ר רבי יוסף מאיר וייס, בעל ה”אמרי יוסף” מספינקא ומייסד שושלת ספינקא, שעל שמו נקרא. נישא למלכה, בתו של רבי יצחק טייטלבוים מהוסאקוב, מצאצאי שושלת סיגט, ולאחר נישואיו התגורר באונגוואר סמוך לחותנו. בתחילת דרכו כיהן ברבנות בעיר סערעדנא, ובהמשך הקים ישיבה באונגוואר. בשנת תש”א (1941) עלה לארץ ישראל בנסיבות מופלאות. סבתו, הרבנית שרה שלומצע, אם אמו, עלתה לארץ ישראל בשנות השלושים כשהיא מותירה אחריה את בעלה וילדיה באירופה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה שלחה לנכדיה אפשרות להשיג סרטיפיקטים לעלייה, ורבי יוסף מאיר נענה לכך. במשך כשנתיים פעלה להשגת הסרטיפיקט, ואף הצהירה כי נכדה הוא חתנה. לבסוף, אחד מעובדי הסוכנות היהודית, שהיה חסיד זידיטשוב, פגש בה ולאחר ששמע כי היא בתו של רבי מנחם מנדל מזידיטשוב, סייע לה בהשגת הסרטיפיקט. באייר תש”א הגיע רבי יוסף מאיר לארץ ישראל, שבועות ספורים בלבד לפני גירוש נתיני אונגוואר לגבול פולין; מרבית המגורשים נספו ברעב ובמחלות, והאחרים נרצחו בידי הנאצים. בית מדרשו וישיבתו נקראו ”אמרי יוסף”, על שם זקנו הגדול, האדמו”ר הראשון מספינקא. רבי יוסף מאיר אימץ את הלבוש המסורתי הירושלמי והיה מקורב לחוגי העדה החרדית ולחסידות סאטמר, לצד קשרים עם חוגים נוספים בעולם החרדי, ובהם אגודת ישראל, חסידות ויז'ניץ וחסידות בעלז. בנו האדמו”ר רבי ברוך כהנא שליט”א, מספינקא-אנטוורפן, חתן רבי יעקב לייזער האדמו”ר מפשעווארסק. המחבר רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב [תקס”ה-תרל”ג], מגדולי האדמו”רים והמקובלים בדורו. האדמו”ר השני בשושלת זידיטשוב. כונה גם המהרי”א על שם ספרו שלפנינו ליקוטי מהרי”א. הסתופף בצילם של אבות החסידות, שהפליאו בשגב נשמתו ובגדולתו. הרה”ק רבי צבי הירש מזידיטשוב אמר עליו כי נשמה קדושה כשלו כבר לא היתה בעולם כמה מאות שנים. הרה”ק רבי מנחם מנדל מרימנוב שהתבטא עליו: ”הוא יהיה לאור עולם”. כשביקש לכהן כרב בעיירה קטנה סירבו הרה”ק רבי שלום מבעלז ורבי מאיר מפרימישלן לתת לו סמיכה, מאחר ודעתם הייתה שתפקידו להיות אדמו”ר שינהיג אלפי חסידים. בין תלמידיו היו גדולי האדמו”רים: ה”ייטב לב” מסיגט, רבי יהושע'לה מבעלז, רבי הרש'לה מליסקא, הדברי יחזקאל משיניווא, ה”היכל הברכה” מקומרנא, ה”אמרי יוסף” מספינקא, רבי אליעזר צבי מקומרנא בעל ”בן ביתי”, ועוד. בשל העובדה שאדמו”רים רבים היו מתלמידיו, חדרו מנהגי זידיטשוב לחצרות חסידיות נוספות, בהם חסידויות טאש, קוסון, ספינקא, קומרנא, קאליב. כן שרדו ניגונים שמקורם בחסידות זידיטשוב בחסידיות בעלזא ובמונקטש.