בידספיריט | דפוס ראשון של ספר הסגולה

דפוס ראשון של ספר הסגולה החסידי-קבלי לקוטי תורה והש”ס להרה”ק רבי אייזיק'ל מזידיטשוב על ספר שמות - מונקאטש תרמ”ג | 1883 - ”מובטחני בכחו הקדוש שכל מי שיקנה הסה”ק של מרן הקדוש בוודאי כוחו יגן עליו בזה ובבא ויהי' לו לשמירה מעולה ולהניח ברכה בתוך ביתו” (הסכמת האמרי יוסף מספינקא, ויקרא) ספר לקוטי תורה והש”ס, חיבורו בקבלה על פי חסידות של הרה”ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב זי”ע. חלק שני, על ספר שמות - מהדורה ראשונה, מונקאטש, תרמ”ג - 1883. סטפנסקי חסידות, מס' 298. [2], רנב, [2] דף. כריכה ישנה פגומה. כתמים ופגמים קלים. מצב כללי טוב. בדף שאחרי השער ”שמות המתנדבים” בנוסף על 2 דפי ה”פרענומעראנטן” בסוף הספר. בגב הכריכה הקדמית מופיעה הגהה קבלית מעניינת בכתב יד , העוסקת בדברי הספר כי התיבה ”לתת” עולה בגימטרייה ”דוד מלך ישראל חי וקיים”. כותב ההגהה דן בדברים ומפלפל בהם, תוך הפניה לסידור השל”ה על הפסוק ”וכרות עמו הברית”. למרבה הצער, לא עלה בידינו לזהות את מחבר ההגהה, שכן שמו של בעל הספר, המופיע בראש עמוד השער, נמחק בקווי מחיקה. ספר סגולה ספר הקדוש הזה נודע כבר כספר סגולה ושמירה, כפי שכותב תלמידו הגדול של המחבר, אדמו”ר הרה”ק רבי יוסף מאיר מספינקא בהקדמה לחלק ויקרא אותו הוציא לאור:  ”...מובטחני בכוחו הקדוש שכל מי שיקנה הספר הקדוש של מרן הקדוש בוודאי זכותו יגן עליו בזה ובבא ויהיה לו ”לשמירה מעולה” [ההדגשה במקור!] ולהניח ברכה בתוך ביתו...”. בהקדמה לספר דברים האריך הרה”ק מספינקא במיוחד לספר בשבחו של רבו המחבר רבינו הקדוש והביא דברי תורה חשובים מגדולי החסידות וכתב בסיום: ”ואל אחינו בני ישראל אשים דברתי ושאלתי, אחיי ורעי חושו נא והביאו נא ברכה אל בתיכם וקנו הסה”ק במיטב כספכם, ויהיה ”לשמירה” [מודגש במקור!] מעולה מן השריפה ח”ו ומכל דבר רע ולשפעת שלום וברכה בתוך ביתו”. *** הרה”ק רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב [תקס”ה–תרל”ג], נמנה עם גדולי האדמו”רים והמקובלים בדורו והיה האדמו”ר השני בשושלת זידיטשוב. הוא נודע גם בכינוי המהרי”א, על שם חיבורו שלפנינו, ”ליקוטי מהרי”א”. נולד לאביו רבי ישכר בעריש אייכנשטיין מזידיטשוב, והיה תלמידו המובהק של דודו, הרה”ק רבי צבי הירש מזידיטשוב, מייסד חסידות זידיטשוב. בשנת תרט”ו החל לכהן באדמו”רות בהוראת הרה”ק רבי ישראל מרוז'ין. רבי יצחק אייזיק נודע כגדול בתורה, בחסידות ובקבלה, ובתקופת הנהגתו התרחבה חסידות זידיטשוב והתבססה במידה רבה. כדרכה של שושלת זידיטשוב, ובהמשך לדרכו של דודו, הרבה לעסוק בתורת הזוהר ובחכמת הקבלה, וספריו נכתבו על פי דרכי קבלת האר”י הקדוש. גדולי החסידות בדורו הרבו לשבח את מעלתו הנשגבה ואת קדושת נשמתו. הוא הסתופף בצילם של אבות החסידות, שהפליאו בשגב מדרגתו הרוחנית ובגדולתו. הרה”ק רבי צבי הירש מזידיטשוב העיד עליו כי נשמה קדושה כשלו לא הייתה בעולם זה כמה מאות שנים. הרה”ק רבי מנחם מנדל מרימנוב אמר עליו: ”הוא יהיה לאור עולם”. כאשר ביקש רבי יצחק אייזיק לכהן כרב בעיירה קטנה, סירבו הרה”ק רבי שלום מבעלז והרה”ק רבי מאיר מפרימישלן להעניק לו סמיכה, משום שסברו כי ייעודו אינו לשמש כרב בעיירה קטנה אלא להיות אדמו”ר ומנהיג לאלפי חסידים. בין תלמידיו נמנו מגדולי האדמו”רים בדורות הבאים: ה”ייטב לב” מסיגט, רבי יהושע'לה מבעלז, רבי הרש'לה מליסקא, ה”דברי יחזקאל” משיניווא, ה”היכל הברכה” מקומרנא, ה”אמרי יוסף” מספינקא, שהקדמתו לחיבורו מופיעה לפנינו, רבי אליעזר צבי מקומרנא בעל ”בן ביתי”, ועוד. מאחר שאדמו”רים רבים היו מתלמידיו, חדרו מנהגי זידיטשוב לחצרות חסידיות רבות נוספות, ובהן חסידויות טאש, קוסון, ספינקא, קומרנא וקאליב. כמו כן, נשתמרו ניגונים שמקורם בחסידות זידיטשוב בחצרות בעלזא ומונקטש.