בידספיריט | עותק האדמו”ר רבי ברוך'ל קולומיער

עותק האדמו”ר רבי ברוך'ל קולומיער - מחותנו של רבי ישעיה'לה מקרעסטיר: דפוס ראשון של ספר הסגולה החסידי-קבלי לקוטי תורה והש”ס להרה”ק רבי אייזיק'ל מזידיטשוב על ספר בראשית - לעמברג תרל”ז | 1877 - ”...מובטחני בכוחו הקדוש שכל מי שיקנה הספר הקדוש של מרן הקדוש בוודאי זכותו יגן עליו בזה ובבא ויהיה לו ”לשמירה מעולה” ולהניח ברכה בתוך ביתו...”. (הסכמת האמרי יוסף מספינקא) ספר לקוטי תורה והש”ס, חיבורו בקבלה על פי חסידות של הרה”ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב זי”ע. חלק ראשון, על ספר בראשית - מהדורה ראשונה, לעמבערג, תרל”ז - 1877. סטפנסקי חסידות, מס' 298. כולל השער הנוסף אשר בגבו נדפסו שמות המתנדבים - שער זה אינו בחלק מהעותקים ואינו רשום ביבליוגרפית . [4], רט דף, 25 ס”מ. קרעים קלים והדבקות קלות במס' דפים, קמטים, כתמים וסימני שימוש, פגמים קלים אחרים. כריכת חצי עור ובד מקורית רופפת מעט. מצב כללי טוב. לפנינו העותק האישי של האדמו”ר רבי ברוך רובין מראדוביץ זי”ע, הנודע בכינויו ”דער קאלאמייער רבי”, בעל השארית ברוך, צאצאם ומחותנם של כמה מגדולי אדמו”רי הדורות ואביהם של כמה משושלות האדמו”רים בדור האחרון. שנודע כאיש קדוש והיו משחרים לפתחו בבקשת ברכות. באורח נדיר, מופיעות לאורך כל הספר, שוב ושוב חתימות יד קדשו של הקאלאמייער רבי: בראש השער הראשון, ובראש השער השני, ובסוף הדף האחרון - ”ברוך רבין”, וכן באורח בלתי מוסבר, בכל אחד מהדפים שמהם ניתן להרכיב את שמו הפרטי של הרבי או את שם משפחתו, גם שם הוא חתם את שמו [כ-10 פעמים!], לדוגמא בדף ”ר”ב”, השלים הרבי בכתב יד קדשו לצד מספר הדף את האותיות ”ין” היוצרים יחדיו את שם משפחתו ”רבין”, או בדף ר' השלים הרבי את האותיות ב', ו', ו-ך' היוצרות יחדיו את שמו הקדוש ”ברוך”. ייתכן שהרבי חשש שמא יחמוד מישהו את ספר הסגולה, שכנראה כבר בשנות ה'ת”ר, היה נדיר במיוחד, לאור הבטחתו של האמרי יוסף שהספר יהיה שמירה וסגולה, וייתכן גם שהרבי רצה ששמו הקדוש יוחקק לברכה בתוך ספר הסגולה, ומי יבוא בסוד קדושים. כמו כן מופיעות בין דפי הספר כארבע הטבעות של חותמותיו האישיות של הרבי, [שני סוגי חותמות]. וכן רישום בעיפרון בדף האחרון, מחוק בחלקו. לפנינו הספר בשלמות מלאה, כולל השער הנוסף כאמור, במצב שמור ובכריכתו המקורית, כראוי לחשיבותו בעיני הרבי, כפי שמתבטא כאמור מרישומי הבעלות הרבים מספור לאורך דפיו, אולם לצד זאת נראים בספר סימני השימוש הקדושים של הרבי כמעט בכל אחד מדפיו וניכר שהוא נלמד חזור ושוב. ספר סגולה ספר הקדוש הזה נודע כבר כספר סגולה ושמירה, כפי שכותב תלמידו הגדול של המחבר, אדמו”ר הרה”ק רבי יוסף מאיר מספינקא בהקדמה לחלק ויקרא אותו הוציא לאור:  ”...מובטחני בכוחו הקדוש שכל מי שיקנה הספר הקדוש של מרן הקדוש בוודאי זכותו יגן עליו בזה ובבא ויהיה לו ”לשמירה מעולה” [ההדגשה במקור!] ולהניח ברכה בתוך ביתו...”. בהקדמה לספר דברים האריך הרה”ק מספינקא במיוחד לספר בשבחו של רבו המחבר רבינו הקדוש והביא דברי תורה חשובים מגדולי החסידות וכתב בסיום: ”ואל אחינו בני ישראל אשים דברתי ושאלתי, אחיי ורעי חושו נא והביאו נא ברכה אל בתיכם וקנו הסה”ק במיטב כספכם, ויהיה ”לשמירה” [מודגש במקור!] מעולה מן השריפה ח”ו ומכל דבר רע ולשפעת שלום וברכה בתוך ביתו”. *** הרה”ק רבי ברוך רובין אב”ד בריזדאוויץ וקולומייא, הנודע בפי כל בשם ”דער קאלאמייער רבי” (תרכ”ד-תרצ”ו), מגדולי צדיקי דורו, מופת לחסידות, ענווה וקדושה, ומזקני שושלת בית רובין-גלגוב. נולד לאביו הרה”ק רבי מאיר רובין מגלאגוב, בנו וממשיך דרכו של מייסד חסידות גלגוב, הרה”ק רבי מנחם מנדל רובין זי”ע. עוד מנעוריו ניכרו בו קדושה מופלגת, התמדה עצומה בתורה ויראת שמים טהורה. בילדותו הסתופף בצל זקנו הגדול הרה”ק רבי חיים מצאנז, וקיבל ממנו את יסודות דרכה של חסידות צאנז. לאחר מכן דבק בכל נימי נפשו ברבו המובהק, הרה”ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, אשר קירבו ביותר והחשיבו לאחד מתלמידיו המובהקים והנאמנים. ואף היה שליח הציבור של הרה”ק משינאווא. בשנת תרנ”ה נתמנה לרב ואב בית הדין של בריזדאוויץ, הסמוכה לזידיטשוב, שם הנהיג את קהילתו עשרות שנים ביד רמה, מתוך מסירות נפש לתורה ולחסד. בימי מלחמת העולם הראשונה נאלץ לעזוב את עירו ונדד לדעש. בשנת תרע”ז קבע את מושבו בסאמוש-אויוואר (גרלה שבטרנסילבניה), שם נתפרסם כאדמו”ר מקולומייא. מכל רחבי הונגריה, גליציה וטרנסילבניה נהרו אליו חסידים ומבקשי עצה, שבאו לקבל את ברכתו ולשמוע את דבר ה'. איש קדוש ובעל מופת,   רבי ברוך נודע כאיש קדוש ובעל רוח הקודש. בני דורו סיפרו כי היה מבחין בנעשה בלב האדם, וידע להשיב לכל אחד עצה הראויה לו. רבים העידו כי ברכותיו התקיימו במלואן, וחולים, חשוכי בנים ואנשים שנקלעו למצוקות שונות נושעו לאחר שקיבלו את ברכתו. היה נזהר מאוד שלא לפרסם מופתים, והיה תולה כל ישועה בכוחה של התפילה ובזכות אבותיו ורבותיו. אולם בקרב החסידים נתקבל כבעל מופת, וסיפורי ישועות רבים נקשרו בשמו. בד בבד עם קדושתו המופלאה נודע בענוותו הגדולה. למרות ייחוסו הרם ומעמדו כאדמו”ר, חי בפשטות מופלגת, התרחק מן הכבוד, והאיר פניו לכל אדם, עשיר כעני. מחותנם וצאצאם של גדולי האדמו”רים,   נישא לרבנית שרה שלומצא, בתו של הרה”ק רבי מנחם מנדל אייכנשטיין מזידיטשוב, ובכך התחבר לשושלת זידיטשוב הקדושה. במשך השנים נעשה מחותנם של רבות מן השושלות החסידיות המפורסמות, ובהן בתי סאטמר, ספינקא, רופשיץ, באבוב, ביאלה, קאשאנוב, סערט, קוסוב, סטריזוב, דעש, גלינא, קרעסטיר ועוד. קשרי חיתון אלו הפכו את ביתו לאחד המרכזים המשפיעים בעולם החסידות בדורות האחרונים. אבי שושלות אדמו”רים,   רבי ברוך זכה להעמיד דור ישרים מבורך, שרבים ממנו הנהיגו קהילות חסידיות בארץ ישראל, בארצות הברית ובאירופה. בניו: הרה”ק רבי מאיר יוסף רובין, האדמו”ר מקרעסטיר. הרה”ק רבי יעקב ישראל ישורון רובין, האדמו”ר מסאסרעגען (סאסרגן),