בידספיריט | עותק נאה של ירושלמי קדשים

עותק נאה של ירושלמי קדשים – מפרשיות הזיוף המפורסמות בתולדות הספר העברי: תלמוד ירושלמי על מסכתות חולין ובכורות - מהדורה ראשונה סאיני־וואראהל תרס”ו –תרס”ז | 1906-1907 - ”ראה זה חדש !!! יו”ל בפעם הראשונה מכת”י ישן נושן...” (תעמולה של פרידלנדר אודות הדפסת הירושלמי קדשים שלפנינו) תלמוד ירושלמי, סדר קדשים – מסכתות חולין ובכורות. בשערים נפרדים. עם פירוש חשק שלמה מאת שלמה יהודה אלגאזי (הוא שלמה יהודה פרידלנדר), ובתוספת הגהות מאת הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון – המהרש”ם מברעזאן – והחוקר הנודע רבי שלמה בובר. סאיני־וואראהל, תרס”ו –תרס”ז [1906]. מהדורה ראשונה של הזיוף המפורסם.  בראש הכרך נדפס מבוא רחב־היקף, המתפרש על פני אחד-עשר עמודים, והוא עוסק בהגנה על החיבור כנגד אלו שגילו את הזיוף, ופרסמו זאת ברבים. במרכז השער נדפס ”חלק שני”, אולם זהו החלק הראשון שנדפס.  תלמוד ירושלמי על סדר קדשים אבד בתקופת הראשונים ולא הובא מעולם בדפוס, בתחילת המאה העשרים קם שלמה פרידלנדר (שגם אימץ לעצמו זהות בדויה של צאצא למשפחת אלגזי הספרדית) והעתיק ברוב כשרון את כל מאמרי הירושלמי קדשים שהובאו בספרי הראשונים בשילוב מאמרי ירושלמי מסדרים אחרים, ופרסם ברבים כי הוא מצא בכתב יד ישן נושן את הירושלמי האבוד. מעשה זיוף זה התקבל תחילה אצל רוב הרבנים והחוקרים כדוגמת המהרש”ם מברעזאן שאף כתב הגהות לספר שנתפרסמו בכל חלקיו. והוא נושא הסכמות חשובות מגדולי הדור: המהרש”ם, הגה”ק רבי יודא גרינוואלד אב”ד סאטמר, רבי אליעזר דייטש, רבי יצחק ליב סופר, רבי אברהם בנימין קלוגר, בן המהרש”ק ועוד. מאידך היו חדי עין כבעל ה”כלי חמדה”, רבי דב אריה ריטר אב”ד רוטרדם, הרוגוטשובער, ובעל ה'אור שמח', שגילו את הזיוף ופרסמו על כך ברבים. סביב הספר התפתח פולמוס חריף שנמשך שנים אחדות, ובמהלכו נדפסו חיבורים רבים בעד ונגד אמיתותו; חלק ניכר מן הפרסומים התומכים התברר לימים כפרי עטו של פרידלנדר עצמו, שכתבם תחת שמות עט שונים. הירושלמי הובא לפני שלשת מאורי הדור הרה”ק בעל אמרי אמת מגור, רבי מאיר שמחה מדווינסק בעל האור שמח ורבי יוסף רוזין -הרוגטשובער, בעל צפנת פענח, ואלה הכריעו כי מדובר במעשה זיוף. אגדה מפורסמת, שנשתמרה בעולם הספר, מספרת כי בעל אמרי אמת מגור ביקש לראות את כתב־היד המקורי. פרידלנדר הציג לפניו כתב־יד שיושן מבעוד מועד בשמש כדי להעניק לו מראה עתיק. האמרי אמת בחכמתו קרע קלות את שולי אחד הדפים והבחין כי בעוד פני הנייר הצהיבו, פנים הדף נותר לבן וחדש – וכך התחזקה אצלו ההכרה כי מדובר בזיוף. אחר שהתברר באופן מוחלט כי מדובר בזיוף נגנזו רוב העותקים, והמהדורה עצמה הפכה לפריט ביבליוגרפי מבוקש ביותר המתעד את אחת מפרשיות הזיוף הידועות ביותר בעולם הספר העברי, שהסעירה את עולם התורה והמחקר בראשית המאה העשרים, ועוררה פולמוסים נרחבים סביב שאלת קיומו של ירושלמי על סדר קדשים. בראש העותק מופיעה הקדשה נאה מעניינת מאת בנימין ב, לעווין אל הרב אהרן נויבירט. וכן מספר חותמות בעלות של הרב נויבירט בין דפי הספר. מסכת חולין: [9], עח דף. מסכת בכורות: [1], מז דף. העותק בשלמות מלאה וכולל: שלושה שערים(!) בראש הכרך, בצבעי שחור ואדום; בגב 2 השערים הראשונים שני שערים בלועזית, ושער נוסף למסכת בכורות. 34.5 ס”מ. כריכה כפי הנראה מתקופת ההדפסה. קמטים בדף השער הראשון. כתמים ופגמים קלים. מצב כללי טוב - טוב מאד.