בידספיריט | עותק האדמו”ר רבי יהודה'לה מדז'יקוב

עותק האדמו”ר רבי יהודה'לה מדז'יקוב עם עשרות חתימות בכתי”ק!הגהות מתקופת ההדפסה: עמודי גולה בהסכמת 'בעל התניא' - לאדי תקס”ה | 1805 - ספר עמודי גולה ”אשר חצב ויסד יבודתו בהררי קודש מרנא ורבנא רשכב”ג רבינו יצחק מקורביל בעל התוספות, אשר נקרא בשם ספר מצות קטן”. נדפס בלאדי בשנת תקס״ה - 1805. זהו הספר העברי היחיד הידוע שנדפס בעיר לאדי בתקופת אדמו״ר הזקן בעל התניא זיע״א, ובצירוף הסכמתו הנדירה. עותק נדיר בשלמות יחסית: [1], סא, סג–קיז [צ״ל: קיט] דף. פיגינציה משובשת. 21 ס״מ. מודפס על נייר כחלחל, חזק ובריא. כתמים. נקבי עש בודדים. הדבקות קלות במס' דפים. פגמים קלים אחרים. מצב כללי טוב. עותק מקודש עם עשרות חתימותיו העותק האישי של האדמו״ר הרה״ק רבי יהודה הורביץ מדז׳יקוב זיע״א, מגדולי צדיקי הדור הקודם ונכד האדמו”ר בעל ״אהבת ישראל״ מויז׳ניץ.  הספר רצוף – בדפי המגן הקדמיים והאחוריים – בעשרות רבות של חתימות ורישומים, בעברית ובלועזית, בעצם כתב־יד קדשו של רבי יהודה’לה, המעידים על שימוש רב ועיון מתמשך בכרך הנדיר והקדוש שלפנינו. הסיבה לריבוי החתימות והרישומים, כפי הידוע, דרכו של הצדיק רבי יהודה’לה, מרוב דבקות ועמל התורה היה נתקף לעיתים בכאבי ראש עזים, וכדי למצוא הקלה היה כותב, משרבט וחוזר על מילים פעמים רבות – תופעה הניכרת היטב בדפי הספר שלפנינו, וכפי שגם ניתן לראות על חלק גדול מספריו. הגהות עתיקות בין דפי הספר מופיעים גם רישומים והגהות למדניות בכתיבה רבנית אשכנזית מתקופת ההדפסה. מתוכן ניכר כי נכתבו בידי תלמיד חכם שחי ופעל בתקופת הדפסת הספר - בחיי אדמו״ר הזקן בעל התניא זיע״א. מתחת לחתימת אדמו״ר הזקן בשולי ההסכמה הוסיף בעליו הראשונים של הספר הסבר קצר לזהות הרב המסכים(!): “בעל המחבר ספר לקוטי אמרים תניא וספר הלכות תלמוד תורה ולוח ברכות הנהנין”. ומכיוון שאינו מזכיר את 'שולחן ערוך הרב', שנדפס לראשונה באמצע שנות התק״ע, לאחר פטירת המחבר, נראה בברור כי ההערות וההגהות נכתבו עוד בשנות התק״ס – בחיי חיותו של בעל התניא. לפנינו אפוא ספר בעל חשיבות היסטורית־חסידית כפולה ומשולשת: הן מצד נדירות דפוס לאדי והסכמתו הנדירה של האדמו״ר הזקן; הן מצד ההגהות הקדומות מתקופתו - שלא נודע לנו מי הוא מחברן; והן מצד היותו עותק קדוש של אחד מגדולי הצדיקים והבעלי מופת של הדור האחרון, שעשרות חתימות־יד־קדשו מתנוססות בו. *** האדמו״ר הרה״ק רבי יהודה הורביץ מדז׳יקוב (תרס״ה–תשמ״ט) נודע בכינויו רבי יודל׳ה דז׳יקובר, מגדולי הצדיקים והגאונים בדור הקודם, גאון וקדוש מבטן ומלידה, אשר שמו נישא בפי כל כצדיק נשגב ופועל ישועות בקרב ישראל. בן האדמו״ר רבי אלטר יחזקאל אליהו הורביץ מדז׳יקוב, ונכדו של האדמו״ר בעל ה״אהבת ישראל״ מויז׳ניץ זי״ע. גדל והתחנך על ברכי זקנו האדמו״ר רבי ישראל מויז׳ניץ, והושפע מאורו בקדושה ופרישות. מילדותו נודע בהתמדתו העצומה, בפרישותו ובהנהגה של קדושה יתירה. בצעירותו למד תורה אצל הגאון רבי מאיר אריק זצ״ל. בהגיעו לפרקו נישא לבת דודתו, בתו של האדמו״ר רבי חיים מאיר מויז׳ניץ, אולם לא נפקד בזרע של קיימא.  משנת תרצ״ו כיהן כדיין בקלויזנבורג. בתקופה זו, בשל אילוצים משפטיים, שינה את שם משפחתו ל״האגער״. לאחר השואה, בה נרצח אביו הקדוש, ניצל הוא עצמו ועלה לארץ ישראל, לאחר מסע הצלה מציפורני הנאצים. בארץ ישראל היה מקורב מאוד למרן החזון איש זיע״א, עמו שוחח רבות בדברי תורה ופלפולא דאורייתא.  למרות הפצרות רבות, סירב במשך שנים לקבל על עצמו עול אדמו״רות, מתוך ענוה ופרישות. רק בשנותיו המאוחרות החל להתנהג באדמו״רות בפועל, ומאז נודע כפועל ישועות וכצדיק שהברכות יוצאות מפיו בקדושה. רבי יהודה׳לה נודע בקדושתו הנוראה, בפרישותו ובהתמדתו הבלתי פוסקת. רבים העידו על השפעתו הרוחנית ועל ישועות שראו בזכות ברכותיו ותפילותיו. היה גאון עצום בתורה, וחיבר חיבורים רבים, שרובם נותרו בכתובים. מבני דורו ותלמידיו נמנים גדולי תורה ואדמו״רים, בהם: האדמו״ר רבי מרדכי האגער מויז׳ניץ מונסי זצ״ל; הגאון רבי יעקב מאיר שעכטער שליט״א; האדמו״ר רבי שמואל יעקב קאהן מתולדות אברהם יצחק שליט״א; האדמו״ר רבי מרדכי שטיין מפאלטישאן שליט״א; והאדמו״ר רבי ישראל האגער מויז׳ניץ בני ברק שליט״א, ועוד מגדולי הרבנים והפוסקים. בשנותיו האחרונות התגורר בלונדון, שם הנהיג את עדת חסידיו, ושם נטמן. קברו נעשה למקום תפילה לרבים. לאחר פטירתו נדפסו מדברי תורתו והערותיו על ספרים שונים, והוא נותר לדורות כדמות מופת של קדושה, פרישות ופועל ישועות.