בידספיריט | ספר התהלים האישי של השרף

ספר התהלים האישי של השרף רבי אלתר בן־ציון קרוסקופ ברסלבר עם חתימת-יד-קדשו המלאה - ספר התהלים האישי של הגה”ק רבי אלתר בן־ציון קרוסקופ ברסלבר, מן הדמויות המרכזיות של חסידות ברסלב בפולין ובארץ ישראל, רבו של החסיד הנודע רבי שמואל הורביץ, ומחבורת עובדי ה' הנודעת שכללה גם את רבי ישראל דוב אודסר ורבי יעקב זאב ברזסקי. בדף המגן הקדמי מופיעה חתימת יד קדשו, מתוארכת: ”אלטר בן ציון בן נעכא קרוסקאפף ברסלבר - ירושלים תובב”א, שנת תרנ”ו”.  ספר התהילים ספוג כולו בדמעותיו של השרף הברסלבי - עדות מוחשית לעבודת ה' של אחד מגדולי עובדי ה' בברסלב – תפילות שנאמרו מתוך בכי, וכיסופים, על קברי הצדיקים בגליל ובירושלים עיר הקודש. נציין, כי פריטים אישיים של רבי אלתר בן־ציון קרוסקופ נדירים ביותר, וככל הידוע, עותקים אישיים שלו כמעט שלא הופיעו מעולם בשוק האספנות ובמכירות פומביות. מפרט: ספר תהלים, דפוס לווין אפשטיין, וורשה תרמ”ז [1887]. 64 עמ'. 21 ס”מ. מצב: טוב. סימני שימוש רבים וקדושים וסימני דמעות קדשו לאורך כל התהילים. *** החסיד הנודע רבי אלתר בן־ציון קרוסקופ ב”ר מרדכי דוד נולד בעיר לודז' שבפולין, והתגורר ברובע באלוט. עוד בצעירותו נודע כמתמיד עצום בתורה וכמבקש ה' בכל לבו. באמצעות החסיד הנלהב רבי שלמה גבריאל התקרב לחסידות ברסלב, ויחד עמו התקרב גם אחיו רבי אברהם משה. לאחר התקרבותו נסע לאומן, שם שהה תקופה מסוימת והיה מוסר מדי שבת שיעורים במדרש רבה בבית המדרש (”הקלויז”), שאליהם נהרו רבים מבני העיר. רבי אלתר בן־ציון נמנה עם ראשוני חסידי ברסלב שעלו מפולין לארץ ישראל וקבעו את מושבם בירושלים. באותם ימים הייתה קהילת ברסלב בארץ קטנה ביותר. זמן קצר לאחר עלייתו הצטרף אליו רבי יעקב זאב ברזסקי, והשניים נעשו לחברותא קבועה לתורה ולעבודת ה'. במסעותיהם למירון התחברו עם רבי ישראל דוב אודסר ועם הבחור הצעיר רבי שמואל הורביץ, ומאותו זמן נעשו ארבעתם לחבורה מופלאה של עובדי ה', אשר התחזקה יחד בהתקרבות לרבינו נחמן מברסלב. בספרו ימי שמואל מתאר רבי שמואל הורביץ את הקשר הנדיר ששרר ביניהם: ”אני ורבי אלטר בן ציון ויעקב זאב ורבי ישראל דוב, שגודל אהבתנו זה לזה אי אפשר לשער במוח אנושי כלל, כי כל אחד מאיתנו היה מוכן להקריב את עצמו בשביל חברו, ואוהבו יותר מגופו ונפשו... וכשהיו רואים אחד את השני, ממש היינו מחבקים ומנשקים זה לזה וזולגים עינינו דמעות מרוב אהבה וחיבה” (פרק קמ”ח). במכתב אחר ששלח אליו ביטא רבי שמואל את געגועיו העזים לימי עבודתם המשותפת במירון, ואת שאיפתו לשוב ולעבוד עמו את ה' בהתבודדות ובהתמדה. רבי אלתר בן־ציון נודע בהתמדתו המופלאה. היה רגיל לערוך סיומי מסכתות לעיתים קרובות, והעידו עליו כי הש”ס הבבלי והירושלמי היו שגורים על פיו. אף בזקנותו ראוהו עומד על רגליו במשך כל ליל ל”ג בעומר ועוסק בגמרא בהתמדה עצומה. מכתביו אל רבי ישראל דוב אודסר מלמדים על עומק התקשרותו לרבינו נחמן ועל אמונתו הגדולה בכוח ההתקשרות אליו. באחד מהם כתב לו, בעת חוליו, להתחזק בקשר אל רבינו ובכוחו של ראש השנה באומן: ”תצייר במוחך שאתה במקום שצריכין לעמוד... ותקשר עצמך בכל כוחך. אין דבר גדול מזה.” בשנת תרפ”ד נשא לאישה את אמו האלמנה של רבי יעקב זאב ברזסקי. החופה נערכה בבית מדרשם של חסידי ברסלב במאה שערים - ה'שול', והשדכן, רבי שמואל הורביץ, מתאר את השמחה וההתעוררות הגדולה שליוו את המעמד. רבי אלתר בן־ציון קרוסקופ נפטר בי”א במרחשוון תשי”ד, יום פטירת רחל אמנו, והותיר אחריו זיכרון של אחד מגדולי עובדי ה' ומחשובי חסידי ברסלב בדורו. מתוך אתר 'שער ברסלב'.