בידספיריט | ”כל מי שמתפלל בתוכו אין

”כל מי שמתפלל בתוכו אין תפילתו חוזרת ריקם” סידור השל”ה של הגה”ק החסיד רבי אלתר בן־ציון קרוסקופ מברסלב עם חתי”ק והזכרות לישועה - ”אני ורבי אלטר בן ציון ויעקב זאב ורבי ישראל דוב [אודסר], שגודל אהבתנו זה לזה, אי אפשר לשער במוח אנושי כלל, כי כל אחד מאיתנו היה מוכן להקריב את עצמו בשביל חברו... וכשהיו רואים אחד את השני, ממש היינו מחבקים ומנשקים זה לזה וזולגים עינינו דמעות מרוב אהבה וחיבה”. (תלמידו המובהק הגה”ח רבי שמואל הורביץ). סידור שער השמים [”סידור השל”ה”], הכולל את תפילות כל השנה, הימים הנוראים והגדה של פסח. מאת רבינו ישעיה הלוי, בעל ה”של”ה הקדוש” – הסידור שבו הידרו גדולי האדמו”רים והמקובלים להתפלל, לאור הבטחת רבינו יואל סירקיש, בעל ה”בית חדש”, כי ”כל מי שמתפלל בתוכו – אין תפילתו חוזרת ריקם”. לפנינו אחד מפריטי ברסלב המרטיטים והמרגשים: סידורו האישי של הגה”ק רבי אלתר בן־ציון קרוסקופ ברסלבר, מן הדמויות המרכזיות של חסידות ברסלב בפולין ובארץ ישראל, רבו של החסיד הנודע רבי שמואל הורביץ, ומחבורת עובדי ה' הנודעת שכללה גם את רבי ישראל דוב אודסר ורבי יעקב זאב ברזסקי. לפי מקום ושנת ההדפסה – ווארשה, תרמ”ב – ולפי סימני השימוש המרובים, נראה כי הסידור ליווה את רבי אלתר בן־ציון במשך עשרות שנים, עוד מימי עבודתו בפולין [וכפי הנראה גם בנסיעותיו התכופות לציון הקדוש באומן, כמפורסם] ועד לאחר עלייתו לירושלים. כמעט כל דף ודף נושא את רישומיה של עבודת ה' מופלאה: קמטים, סימני שימוש מרובים, כתמי דמעות וסימני קידוש ויין. בדף המגן הקדמי מופיעה חתימת יד קדשו: ”אלטר בן ציון בן נעכא קרוסקאפף ברסלבר”. לצדה נרשמו שמות רבים בידי תלמידיו ומקורביו, שביקשו כי יזכירם בתפילותיו לסגולה ולברכה. בין השמות מופיעה גם ”רחל הורביץ”, ככל הנראה רעייתו או בתו של גדול תלמידיו – השרף רבי שמואל הורביץ. לאורך כל הסידור ניכרים סימני שימוש רבים ביותר, עדות חיה לתפילותיו של רבי אלתר בן־ציון, שנאמרו מתוך בכייה וכיסופין כבן המתחטא לפני אביו. סימני השימוש ממלאים את הסידור כולו מרישא ועד סיפא, וניכרת בו עבודת ה' הנוראה של השרף הקדוש. מרתק במיוחד להיווכח כי דווקא במקומות שהיו חביבים במיוחד על חסידי ברסלב, הדפים ממש ספוגים בדמעותיו – ב”קרבנות” שלפני שחרית, בקידוש לשבת ובזמירות ”אזמר בשבחין”, שבהם הדפים מוכתמים גם מסימני יין הקידוש; ב”נשמת”; בזמירות למוצאי שבת ”איש חסיד היה”; בתפילת ”אחות קטנה” לערב ראש השנה; ובקידוש של ראש השנה (ראה צילומים). לפנינו עדות מוחשית לעבודת ה' של אחד מגדולי עובדי ה' בברסלב – סידור שליווה אותו במשך עשרות שנים, ומתוכו נשפכו תפילותיו מתוך בכי, כיסופים ודבקות מופלאה. חשיבותו מתעצמת שבעתיים בהיותו ”סידור השל”ה”, הנודע כסידור סגולי לקבלת התפילות, כפי שנכתב בהסכמותיו, ושבו הידרו להתפלל גדולי האדמו”רים והמקובלים (ראה להלן). מפרט: סידור שער השמים (של”ה), עם דרך החיים. [ווארשה, תרמ”ב | 1882]. 694, [2] עמ'. ללא שער, חלק מהדפים בלויים, וייתכן שכמה מהם חסרים. מצב: בינוני–טוב. סימני שימוש רבים לאורך כל הסידור. פריטים אישיים של רבי אלתר בן־ציון קרוסקופ נדירים ביותר, וככל הידוע, עותקים אישיים שלו לא הופיעו מעולם בשוק האספנות ובמכירות פומביות. ---------------------------- סידור השל”ה – סגולה לקבלת התפילות בצוואת השל”ה הנדפסת בתחילת הסידור נכתב: ”...ואז עלה במחשבתי לחבר חיבור הקודש הזה, כדי שיהיה נדפס, שיתפשט בכל תפוצות ישראל, כדי שיהיה לי זכות וחלק בכל תפילות ישראל”. התפילה בסידור זה יש בה סגולה מיוחדת שהתפילה תתקבל ולא תשוב ריקם. כפי שכתב בעל הב”ח בהסכמתו לסידור: ”כי אין ספק אצלנו כשיתפשטו בקרב ישראל, כל מי שמתפלל בתוכו שאין תפילתו חוזרת ריקם”.  האדמו”ר הראשון מסדיגורא כותב בהסכמתו המופיעה גם במהדורה זו שלפנינו: ”אין ספק אצלינו שכל המתפלל בו תפילתו לא תשוב ריקם”. רבי נפתלי כ”ץ בעל ”סמיכת חכמים” כותב: ”וגזר על יוצאי חלציו שיביאוהו לבית הדפוס, לזכות את הרבים שיתפללו כסדר הזה בכוונות אלו, וברית כרותה מאתו אם כסדר הזה יעשו לפני שומע תפלה בכל כח ובכוונות ההם, לא ישובו ריקם מלפניו” ---------------------------- החסיד הנודע רבי אלתר בן־ציון קרוסקופ ב”ר מרדכי דוד נולד בעיר לודז' שבפולין, והתגורר ברובע באלוט. עוד בצעירותו נודע כמתמיד עצום בתורה וכמבקש ה' בכל לבו. באמצעות החסיד הנלהב רבי שלמה גבריאל התקרב לחסידות ברסלב, ויחד עמו התקרב גם אחיו רבי אברהם משה. לאחר התקרבותו נסע לאומן, שם שהה תקופה מסוימת והיה מוסר מדי שבת שיעורים במדרש רבה בבית המדרש (”הקלויז”), שאליהם נהרו רבים מבני העיר. רבי אלתר בן־ציון נמנה עם ראשוני חסידי ברסלב שעלו מפולין לארץ ישראל וקבעו את מושבם בירושלים. באותם ימים הייתה קהילת ברסלב בארץ קטנה ביותר. זמן קצר לאחר עלייתו הצטרף אליו רבי יעקב זאב ברזסקי, והשניים נעשו לחברותא קבועה לתורה ולעבודת ה'. במסעותיהם למירון התחברו עם רבי ישראל דוב אודסר ועם הבחור הצעיר רבי שמואל הורביץ, ומאותו זמן נעשו ארבעתם לחבורה מופלאה של עובדי ה', אשר התחזקה יחד בהתקרבות לרבינו נחמן מברסלב. בספרו ימי שמואל מתאר רבי שמואל הורביץ את הקשר הנדיר ששרר ביניהם: ”אני ורבי אלטר בן ציון ויעקב זאב ורבי ישראל דוב, שגודל אהבתנו זה לזה אי אפשר לשער במוח אנושי כלל, כי כל אחד מאיתנו היה מוכן להקריב את עצמו בשביל חברו, ואוהבו יותר מגופו ונפשו... וכשהיו רואים אחד את השני, ממש היינו מחבקים ומנשקים זה לזה וזולגים עינינו דמעות מרוב אהבה וחיבה” (פרק קמ”ח). במכתב אחר ששלח אליו ביטא רבי שמואל את געגועיו העזים לימי עבודתם המשותפת במירון, ואת שאיפתו לשוב ולעבוד עמו את ה' בהתבודדות ובהתמדה. רבי אלתר בן־ציון נודע בהתמדתו המופלאה. היה רגיל לערוך סיומי מסכתות לעיתים קרובות, והעידו עליו כי הש”ס הבבלי והירושלמי היו שגורים על פיו.