בידספיריט | ספר יסוד עם הגהות ותיקוני

ספר יסוד עם הגהות ותיקוני הגר”ח ברלין: שו”ת הרלב”ח, עם פולמוס חידוש הסמיכה - מהדורה ראשונה ויניציאה שכ”ה | 1565 - ספר שאלות ותשובות מאת הרב הגדול רבי לוי בן חביב - הרלב״ח, עם חיבורו על הלכות קידוש החודש ו״קונטרס הסמיכה״. ויניציאה, שכ״ה [1565]. דפוס ראשון. סטפנסקי, ספרי יסוד, מס׳ 292. מהדורה ראשונה וחשובה של אחד מספרי השו״ת היסודיים ביותר מתקופת גדולי חכמי ספרד שלאחר הגירוש.  מן הדף רע״ז ואילך נדפס ״קונטרס הסמיכה״ — הפולמוס ההיסטורי הנודע בין המחבר, רבי לוי בן חביב, לבין מהר״י בירב, סביב הניסיון לחדש את הסמיכה בארץ ישראל על ידי חכמי צפת.  כן נדפס כאן לראשונה חיבורו החשוב של הרלב״ח על הלכות קידוש החודש, הכולל איורים ותרשימים רבים. פולמוס חידוש הסמיכה בשנת רח״צ (1538) ביקש מהר״י בירב לחדש את הסמיכה בישראל — אותה סמיכה קדומה המקנה לדיינים סמכות לדון דיני קנסות ונפשות, ואשר פסקה בסוף תקופת האמוראים. אחת ממטרות המהלך הייתה לאפשר תיקון וכפרה לאנוסי ספרד באמצעות חיוב מלקות, דבר שניתן רק בידי דיין מוסמך. מהר״י בירב נסמך בידי כ״ה מחכמי צפת, ולאחר מכן הסמיך את תלמידיו, ובראשם מרן הבית יוסף והמבי״ט. אולם הרלב״ח, שעמד בראש רבני ירושלים, התנגד בחריפות לחידוש הסמיכה מטעמים הלכתיים שונים, ובראשם העובדה שהרמב״ם עצמו סיים את דבריו בנושא במילים: ״והדבר צריך הכרע״, וכן שסמיכה מחודשת צריכה להיעשות בהסכמת רוב חכמי ארץ ישראל — ולא רק רבני צפת. למרות שבאותם ימים נמשכה שרשרת הסמיכה עוד כמה דורות — עד שרבי יוסף קארו הסמיך את האלשיך הקדוש, והאלשיך את המהרח״ו — התקבלה לבסוף עמדת הרלב״ח, וחידוש הסמיכה בטל. המקור המרכזי והחשוב ביותר לכל פרשת פולמוס זה הוא ״קונטרס הסמיכה״, המחזיק כשלושים דפים, ונדפס לראשונה בספר זה. עותק מיוחס בשער הספר ולאורך דפיו מופיעות חותמות בעלות של הגאון רבי חיים ברלין — בנו של הנצי״ב מוולוז׳ין ורבה של מוסקבה וירושלים.  לאורך הספר עשרות תיקונים והגהות בכתב יד קדשו של מרן הגר”ח ברלין. בראש השער חתימה עתיקה וכן בשולי השער מופיעה חתימת בעלות רבנית קדומה נוספת, בכתיבה אשכנזית מן המאה ה־16 או סמוך לה. למרבה הצער, זהות החותם טרם פוענחה. [4], רט, [1] ריז-שכח, [2] דף. כולל דפי ”לוח הטעויות” שאינן בחלק מהעותקים. כתמים, סימני שימוש ופגמים קלים, מעט שיקומים. נקבי עש קלים. במס' דפים נחתכו השוליים התחתונות. כריכה מאוחרת. מצב כללי טוב. *** המחבר רבי לוי בן חביב (ר״מ–ש״א בקירוב), הנודע בשם הרלב״ח או מהרלב״ח, היה מגדולי חכמי הדור שלאחר גירוש ספרד. בנו של רבי יעקב בן חביב בעל עין יעקב, ולאחר פטירת אביו השלים והדפיס בשאלוניקי את ספרו הגדול. נולד בסמורה שבספרד, גלה עם משפחתו לאחר הגירוש, ולימים כיהן במשך שנים כרבה של ירושלים. הגאון הגדול רבי חיים ברלין [תקצ”ב-תרע”ג], מגדולי דורו ומדמויות ההוד של ליטא וירושלים. בנו הבכור של הנצי”ב מוואלוז'ין. הגר”ח שימש כרבה הראשי של מוסקבה, וכראש הישיבה המפורסמת ביותר בעולם, ישיבת וולוז'ין המכונה 'אם הישיבות' וכן כאב”ד ור”מ וולוז'ין. אחר כך כיהן כרבה של קוברין. בשנת תרס”ו הוזמן לירושלים, ולאחר פטירת רבי שמואל מסלנט הוכר בסמכותו וגדולתו התורנית כרבה של העדה האשכנזית בירושלים, למרות שסירב לקבלה באופן רשמי.