בידספיריט | הקדשה בכתי”ק המחבר והגהות חב”דיות

הקדשה בכתי”ק המחבר והגהות חב”דיות חשובות בכתב־יד: שדי חמד – מהדורה ראשונה ווארשא תרנ”א | 1891 - ספר שדי חמד, כללי הש”ס, כללי הפוסקים ואסיפת דינים, מאת הגאון רבי חיים חזקיהו מדיני, בעל ה”שדי חמד”, מגדולי פוסקי ההלכה בדורות האחרונים. ווארשא, תרנ”א (1891). מהדורות ראשונות של שני חלקים, כרוכים יחד. בגב שער חלק ג' הודבקה מדבקת ההקדשה המודפסת ”מזכרת אהבת דודים”, ועליה כתב המחבר בכתב יד קדשו את שם מקבל הספר – הגאון רבי שבתי פרומקין – בצירוף חותמתו הרשמית כרבה של קרסו־בזאר שבחצי האי קרים. ייחודו של העותק שלפנינו הוא בהגהות למדניות חב”דיות הפזורות לאורכו. מתוכן ההגהות עולה כי מחברן היה, ככל הנראה, הגאון רבי שבתי פרומקין, מחשובי חסידי חב”ד ורבניה בחצי האי קרים. כך, למשל, בחלק ג' (סי' קי), לאחר שבעל ה”שדי חמד” מקשה על פסקו של האדמו”ר הזקן, מעיר המגיה: ”עיין בפסקי דינים מאדמו”ר בעל הצמח צדק זצ”ל... ומה שמקשה המחבר... לא קשה כלל.” במקום אחר (חלק א', מערכת ד', דף צה ע”ב) הוא כותב בלשון תקיפה: ”במחילת כבוד תורתו הרמה, לא דמי כלל... כן הדבר ברור.” הגהות אלו מהוות עדות נדירה ללימודו העיוני של אחד מחכמי חב”ד בספר ה”שדי חמד”, ולשילובם של פסקי אדמו”ר הזקן וה”צמח צדק” במשא ומתן ההלכתי. תופעה ביבליוגרפית מעניינת: בשני מקומות בספר (חלק א', דפים מד ע”ב ונו ע”א), במקומות שבהם נפלו טעויות דפוס, הטביע המחבר חותמת תיקון מיוחדת, שהוכנה במיוחד לצורך תיקון הטעויות במהלך הפצת המהדורה. מפרט: חלק א' – קונטרס הכללים, אותיות א–ה. חלק ג' – דברי חכמים, קובץ שאלות ותשובות, הערות וחידושים מרבני דורו של המחבר, בצירוף הערותיו. 240 עמ'. 32 ס”מ. מצב כללי טוב. מעט כתמי זמן ושימוש. נייר יבש מעט, קרעים קלים בשולי מס' דפים. הקדשת המחבר בכתב ידו וחותמתו. הגהות למדניות בכתב־יד. *** המחבר, הגאון הקדוש רבי חיים חזקיהו מדיני (תקצ”ג–תרס”ה), מגדולי פוסקי ההלכה והאחרונים בדורות האחרונים, נודע בכל תפוצות ישראל בשם ספרו המונומנטלי שדי חמד, שהפך לאחד מספרי היסוד בעולם ההלכה. במשך שלושים ושלוש שנים כיהן כרבה הראשי של קרסו־בזאר (בילוהירסק) שבקרים, שם חולל מהפכה רוחנית מקיפה, תיקן תקנות רבות וחיזק את חיי התורה והמצוות בקרב בני הקהילה. מעמדו הרם היה ניכר אף בקרב השלטונות ותושבי האזור שאינם יהודים, אשר ראו בו איש קדוש ובעל השפעה. בשנת תרנ”ט עלה לארץ ישראל והתיישב בחברון, שם שימש כרב העיר עד לפטירתו. על רבי שבתי פרומקין ידועים כיום פרטים מועטים, אולם מן ההגהות שלפנינו עולה בבירור דמותו של תלמיד חכם מופלג, הבקי היטב בתורת אדמו”רי חב”ד. הוא נזכר בשו”ת פאת השדה לבעל ה”שדי חמד” (ערך צ”א), ואף נמנה ברשימת התומכים בהדפסת ספרי המחבר (בסוף כרך י'). תוכן הערותיו מלמד כי היה, ככל הנראה, מן הדמויות התורניות הבולטות של חסידות חב”ד בחצי האי קרים.