בידספיריט | חשיפה מרגשת של הביאור האבוד


חשיפה מרגשת של הביאור האבוד על התניא! כתב יד שלא נדפס עד כה עם ביאורו על ספר התניא של הגאון רבי ישעיה הלוי הורוויץ נכד השל”ה ומחשובי רבני חב”ד - ”... וכבר הוא רב לעדה חב”ד בפה  עיר הקודש תובב”א ושוקד יום ולילה על התורה...  כי הרב הזה הוא באמת אין דוגמתו בזמנינו בתורה  וביראה בכל הגליל” (הגאון רבי יעקב דוד וילובסקי - הרידב”ז על רבי ישעיה הורוויץ) תגלית מרגשת וחשיפה ראשונה: כתב־יד מקיף בן 82 עמודים, ובו פירוש שלא נדפס מעולם על חלק מספר התניא. החיבור נכתב בכתב ידו של הגאון החסיד רבי ישעיה הלוי הורוויץ – מצאצאי השל”ה הקדוש בן אחר בן ונצר למשפחת ה”צמח צדק”. כתב היד נכתב ככל הנראה בארץ ישראל, בסביבות השנים ה'תש”ך (1960). לפנינו חיבור בלתי־ידוע מאת אחד מחשובי רבני חב”ד בדורו: רבי ישעיה כיהן כרבה של קהילת חב”ד בצפת וכחבר בית דינו של הרידב”ז, ובהמשך שימש כרב קהילת חב”ד בניו יורק, כרבה של ויניפג וכראש הרבנים במערב קנדה. עצם קיומו של החיבור היה ידוע מתוך כתביו של בנו, הרה”ח רבי שמואל הורוויץ מחשובי חסידי ברסלב בדור האחרון, אשר כתב (ימי שמואל א' עמ' ה'): ”וכשחזר זקני זכרונו לברכה לביתו, כבר מצא אותו כלי שלם בש”ס ופוסקים וביראת שמים, אבל מחסידות לא ידע, ואז דבר זקני על לבו שיקח את עצמו לחסידות חב”ד, ומאז נעשה גדול גם בזה, וידע בעל פה את ספר התניא, וגם חיבר פרוש על התניא והוא עדין בכתב יד” אולם עד כה, חיבור זה לא נראה מעולם ולא עלה על מכבש הדפוס. זוהי תגלית היסטורית יוצאת דופן וחשובה מאין כמוה, הנחשפת לאחר עשרות שנים של הסתרה: ביאוריו של אחד מגדולי מעתיקי השמועה מבית רבי על ספרו של אדמו”ר הזקן. חידושים אלו ירעיפו טל תחיה על לומדי ומעמיקי ספר התניא קדישא, אשר הוא עמוק מיני ים ודבריו רחבים מארץ מידה. חשיבותו של המחבר ניכרת גם ממכתביו של הרבי מליובאוויטש, שהתכתב עמו פעמים רבות והרעיף עליו תארי כבוד מופלגים. באחת מאיגרותיו כתב אליו (אגרות קודש, כרך י”ג, אגרת ד'תקמג; ראה צילום): ”ש”ב הרה”ג והרה”ח אי”א נו”נ בעל מדות מו”ה ישעי' שי' הלוי...” - הרבי מכנהו במכתב ”שאר בשרי”, בהיותו מצאצאי משפחת ה”צמח צדק”. בשנת תשי”ג, לאחר שובו של רבי ישעיה לארץ ישראל, כתב אליו הרבי: ”...אשר בוודאי חוננו השי”ת בכח ההשפעה על הזולת, ובפרט בעסקנות בהפצת המעיינות חוצה... בוודאי ניפגש עם אנ”ש מזמן לזמן ומסייע בידם... בפעולות בכרם חב”ד ככל יכולתו”. דברים אלו משקפים את ההערכה הרבנית והחסידית העמוקה שרחש לו הרבי, ואפשר לראותם בדיעבד כמעין הסכמה על כתב היד -  ”מאשר חוננו השי”ת בכח ההשפעה... בהפצת המעיינות חוצה” . בין דפי כתב־היד נמצא פתק מעניין בכתב ידו של המחבר, ובו סגולה מאת הבעל שם טוב להינצל בשעת סכנה. מחברת שורות, 21×17 ס”מ. [40] דף כתובים משני צדיהם (82 עמודים כתובים, כולל פנים הכריכות). פגמים קלים. מצב כללי טוב. *** הגאון החסיד רבי ישעיה הלוי הורביץ (תרמ”ג - תשל”ח), דור אחד-עשר לבעל השל”ה הקדוש, דור חמישי לאדמו”ר הזקן בעל התניא, ונצר למשפחת אדמו”ר הצמח צדק, ולאדמו”רים לבית קרלין, טשרנוביל ואמדור. בן רבי אשר יחזקאל הורוויץ וחתן רבי יצחק לוברבוים נכדו של רבה של צפת הגה”ח רבי שמואל העליר. החל משנת תרס”ח כיהן כרבה של קהילת חב”ד בצפת ורב בית הכנסת ”צמח צדק” בעיר, כעבור כשנה צורף לבית דינו של רבו, הגאון רבי יעקב דוד וילובסקי (הרידב”ז), אשר הפליג בשבחו וכתב כי ”אין דוגמתו בזמנינו בתורה וביראה בכל הגליל”. לאחר פטירת אביו קיבל על עצמו את ניהול קופת ”כולל חב”ד” ההיסטורית בצפת. הנהגתו כרב חב”די התאפיינה ביושר, אמת בלתי מתפשרת ומסירות נפש למען הקהילה, גם בימי הרעב והמאסרים הקשים של מלחמת העולם הראשונה, במהלכם מונה במקביל גם לרבם של גולי יפו שהגיעו בצפת. בשל קשיי פרנסה חריפים בארץ ישראל, נאלץ הרב הורביץ להגר בשנת תרפ”ב לקנדה, שם כיהן למעלה משלושים שנה כראש הרבנים בוויניפג וכרבה הראשי של מערב קנדה, תוך שהוא פועל לשיקום מצב היהדות הרוחני באזור. לצד פעילותו הציבורית הענפה בשליחות ערכי החסידות, חיבר מספר ספרים תורניים חשובים ובהם ”יבוא שילה”, ”פרדס הארץ” ו”עדן ציון”. בשנת תשי”ג חזר לארץ ישראל, ובשנת תשל”ח נפטר בגיל 94 ונטמן בעיר מולדתו, צפת. בנו הוא החסיד הנודע רבי שמואל הורוויץ - מחשובי רבני ומשפיעי ברסלב בדור הקודם.