בידספיריט | ”מורי וחמי חבבו ביותר” עותק

”מורי וחמי חבבו ביותר” עותק מיוחס לגאון רבי מאיר שפירא מלובלין: צמח צדק יורה דעה חלק שני - מהדורה ראשונה ווילנא תרל”ד | 1874 - שאלות ותשובות צמח צדק להאדמו”ר הגה”ק רבי מנחם מענדל מליובאויטש הנקרא ע”ש ספרו זה הרבי 'הצמח צדק' נבג”מ, ”אשר השיב לשואליו דבר לברר וללבן עומקו של ההלכה למעשה”. מהדורה ראשונה. סטפנסקי חסידות 502. כרך של שולחן ערוך יורה דעה, חלק שני: (הלכות נדה... מקואות) וביאור על תקוני המקוה שבשו”ע [שבשולחן ערוך] רבינו [שניאור זלמן] ז”ל. דפוס האלמנה והאחים ראם, ווילנא תרל”ד - 1874. 242 עמוד. כרוך יחד עם יורה דעה חלק ג: (הלכות נדרים-אבלות), המספור האחרון בסופו: ”השמטה... מתשובות השייכות להלכות נדה (ומקואות)”. חש”מ. [1], 104, 26 עמוד במקור, בעותק זה חסר השער ונכרך במקומו שער של יו”ד חלק ראשון. כמו”כ חסרים 4 דפים אחרונים וכן אין את 11 הדף הכוללים את המפתחות. כריכה מאוחרת עם שפשופים, קרעים בשער הראשון, מעט קרעים בשולי מס' דפים. פגמים קלים אחרים. מצב כללי טוב. עותק מיוחס! בשער חותמת בעלות של הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין מימי כהונתו כאב”ד פיעטרקוב - הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין (תרמ”ז–תרצ”ד), מגדולי הרבנים והמחנכים בדור שלפני השואה. נולד בשאץ לאביו רבי יעקב שמשון. התפרסם כעילוי בגיל צעיר, וכבר בצעירותו מונה לרב בערים גלינא, סנוק ולבסוף בלובלין. הקשר של מהר”ם שפירא עם הרבי הגאון רבי מאיר שפירא השתתף בחתונת הרבי שנערכה ביום י”ד בכסלו שנת תרפ”ט בוורשה. במהלך החתונה ביקש אדמו”ר הריי”צ מהרב שפירא שישוחח עם הרבי בדברי תורה. הרב שפירא פנה אל הרבי ואמר לו ”נו.. אמור משהו”. הרבי הרצה לפניו במשך שעה ארוכה, בשקט ובמתינות, תוך כדי שהרב שפירא מקשיב ומעיר מדי פעם הערות קצרות. בסיום השיחה פנה הרב שפירא לאדמו”ר הריי”צ ואמר לו: ”הרבי מליובאוויטש, לקחתם חתן גאון עולם” . למחרת החתונה, הגיע הרב שפירא למלון בו שהה הרבי אחרי החתונה, כדי לתת לו מתנת חתונה את ספרו ”שו”ת אור המאיר” כשעליה הקדשה בכתב ידו. הרבי והרב שפירא הסתגרו למשך כמה שעות בחדר צדדי בבית מלון ובסיומן יצא הרב שפירא בהתפעלות גדולה. בהתוועדות (פרשת צו שנת תשל”א), בהקשר לפירוש מסויים של רש”י, סיפר הרבי: ”בחתונתי שהתקיימה בוורשה, נכח גם הרב ר' מאיר שפירא מלובלין, שהעניק לי במתנה את ספרו ”אור המאיר” ולאחר מכן אף נטל חלק בשבע ברכות. מורי וחמי חבבו ביותר ורצה מאוד שאשוחח אתו בלימוד... התבוננתי אז בספר, ובין התשובות מצויה אחת העוסקת בפירוש רש”י זה הנידון עתה... אל תחשדוני שאני בקי בכל ספרי השו”ת... עיינתי אז (בתקופת החתונה) בספר, ומאז נשארו הדברים בזכרוני”. אזכורים נוספים מהרבי לספרו ”אור המאיר” של הרב שפירא מופיע בספר אגרות קודש של הרבי בנושא עיבור השנה, בליקוטי שיחות וכן בביקור האדמו”ר מסדיגורא ביום ד' בתמוז תש”מ, הזכיר הרבי את שיחתו בלימוד עם הרב שפירא בחתונתו. המהר”ם שפירא היה גם מלחין ניגונים המושרים רבות בחצרות החסידים, אחדים מהם אף הפכו לניגוני חב”ד-ליובאוויטש כגון: ניגון עוצו עצה, ניגון בך בטחו, וניגון התוועדות רע”ד (באדיבות: חב”דפדיה). בשנת תר”ץ ייסד את ישיבת ”חכמי לובלין” – מוסד תורני מהפכני, שנודע בהיקף לימודו, בספרייתו המרשימה ובשאיפתו להעמיד תלמידי חכמים ברמה הגבוהה ביותר. רעיון הדגל שלו – הדף היומי, שהגה בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל בשנת תרפ”ג – הפך למסורת עולמית של לימוד יומי אחיד בכל תפוצות ישראל. כיהן כנשיא אגודת ישראל בפולין וכנציגה בבית הנבחרים (הסיים), שם פעל למען זכויות היהודים וחיזוק מוסדות התורה. נפטר בדמי ימיו, אך הותיר חותם בעולם התורה והחינוך. ככל ספריו של רבי מאיר גם עותק זה שכן בעקד הספרים של ישיבתו הנודעת ”ישיבת חכמי לובלין” על זאת מעידות מספר חותמות.