בידספיריט | יקר המציאות מאד! לראשונה במכירות:

יקר המציאות מאד! לראשונה במכירות: מכתב קודש בכתב יד קדשו ובחתימתו של האדמו”ר רבי שלום דובער שניאורסון מרציצא בן המהרי”ל מקאפוסט - מכתב קודש נדיר ביותר, הכתוב כולו – למעלה מחמישים מילים – בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו”ר רבי שלום דובער שניאורסון (הרשד”ב) מרעציצא, בנו של מייסד שושלת קאפוסט האדמו”ר רבי יהודה לייב (המהרי”ל).   הרשד”ב כיהן כרבה של העיר רציצא (בלארוס) והאדמו”ר השלישי של שושלת קאפוסט. המכתב נכתב ללא ציון מקום או תאריך. המכתב ממוען אל ”... כ' [כבוד] ידידי מחו'[תני] הרה”ג שי'”, והוא כתוב בסגנון מופלא, המזכיר את מאמרי הדא”ח העמוקים של אדמו”רי קאפוסט, שבהם כל מילה טעונה עיון, וכל שורה היא עולם בפני עצמו . מן התוכן ומחותמות הדואר שבגבו עולה כי המכתב נשלח, ככל הנראה, מהאמיל בחודש אלול תרס”ג. באותו חודש הסתלק מחותנו של הרשד”ב, האדמו”ר הראשון מהורנסטייפל, הרה”ק רבי מרדכי דב טברסקי. יתכן אפוא כי לכך רומזת לשונו בשורה השניה של המכתב: ”מכתבו... קבלתי נצטערתי מעניינו בטח ה' הטוב ימלא בטובו הגדול... [שלשת הנקודות במקור]”. בהמשך כותב רבינו (יתכן שזוהי התייחסות לפטירת זוגתו, שעד כה לא נודע לנו עת פטירתה): ”בטח שמע  וה' הצדיק שחל”ח [שבק חיים לכל חי] זוגתי [?] לעת זקנה ותש כו' [אולי הכוונה: כוחי] וארז”ל [ואמרו רבותינו זכרונם לברכה] אין אשה כו' [הכוונה למאמר חז”ל: ”אין אשה מתה אלא לבעלה” סנהדרין כב, ב] ”. בשולי המכתב מופיעה ברכה נרגשת לשנה החדשה, הכתובה כולה בכתב יד קדשו וחתומה בחתימתו: ”ה' ייטיב הכוה”ח [הכתיבה והחתימה] לכם ולנו בתוך כ”י [כלל ישראל]. ידידו מחו' [מחותנו] דוש”ת מלונ”ח [דורש שלום תורתו מלב ונפש חפצה] באהבה ומברכו בשנה טובה... לטוב לו כה”י [כל הימים]. שלום דובער” לפנינו מסמך קודש, נדיר ורב־חשיבות מאת אחד מחשובי אדמו”רי בית קאפוסט – נכדו חביבו של ה”צמח צדק”, שזכה ללמוד עמו תניא מדי יום, ומי שמילא את מקום אבותיו בהנהגת החסידים. מכתב בכתב יד קדשו של האדמו”ר רבי שלום דובער מרציצא מעולם לא הוצג עד כה במכירות, ומכתבים ממנו כמעט שאינם מצויים.  [1] גלוית דואר, 14 ס”מ. מצב טוב. סימן קיפול. כתמי זמן *** האדמו”ר רבי שלום דובער שניאורסון מרציצא (תקצ”ד–ט”ז בתשרי תרס”ט), מגדולי רבני חב”ד ואדמו”ר לבית קאפוסט, נולד בעיירה ליובאוויטש לאביו האדמו”ר רבי יהודה לייב שניאורסון, בנו של אדמו”ר ה”צמח צדק”. כבר מילדותו זכה לקרבה מיוחדת אצל זקנו הגדול, אשר למד עמו מדי יום שיעור בספר התניא. בהוראת ה”צמח צדק” עסק בהדרכת אברכים ובהכוונתם בעבודת ה', עוד בחיי זקנו. בהגיעו לפרקו נשא לאישה את בתו של הרב הצדיק רבי יעקב יוסף מאורזיסטשוב בן רבי משה מאוסטראה, נכדו של הצדיק הנודע רבי יעקב יוסף מאוסטראה, מגדולי תלמידי הבעש”ט והמגיד ממזריטש. כל ימי חיי ה”צמח צדק” ישב בליובאוויטש והסתופף בצלו. לאחר הסתלקותו עבר עם אביו לעיירה קאפוסט. היה קשור בקשר אמיץ לאחיו, האדמו”ר רבי שלמה זלמן מקאפוסט, אולם כבר באותן שנים החל לנהוג באדמו”רות. לימים נתמנה לרבה של העיר רציצא, ומאז נודע בשם ”האדמו”ר מרציצא”. שמו יצא לתהילה כפוסק הלכה מובהק, ותשובותיו התפרסמו בכתבי עת תורניים בני התקופה. העמיד תלמידים רבים, שמהם צמחו לימים מגדולי הרבנים ברוסיה ובפולין, ובהם הגאון רבי שלמה יוסף זוין, שקיבל ממנו סמיכה לרבנות. אף ההוגה הנודע רבי הלל צייטלין נמנה עם תלמידיו. לאחר הסתלקות אחיו נהרו אליו חסידים רבים וקיבלוהו לאדמו”ר. במקביל הנהיג גם אחיו רבי שמריה נח עדת חסידים משלו. עמד בקשר הדוק עם בן דודו, האדמו”ר רבי שלום דובער (הרש”ב) מליובאוויטש. הסכמתו מתנוססת על סידור לקוטי תורה, שנדפס בווילנה בשנת תער”ב. בשנים האחרונות הועלתה השערה מחקרית שלפיה תצלומים היסטוריים מסוימים שיוחסו במשך שנים לאדמו”ר הרש”ב, מתעדים למעשה את דמותו של האדמו”ר מרציצא.