בידספיריט | ספר התניא האישי של בעל
ספר התניא האישי של בעל המופת הנודע האדמו”ר רבי הערשל'ה מקרעטשניף אשר העיד על עצמו כי היה קשור מאד עם הרבי הריי”צ וראה אצלו רוה”ק בגלוי כמה פעמים - ספר התניא האישי של האדמו”ר רבי צבי הירש (”רבי הערשל'ה”) רוזנבוים מקרעטשניף – הספר שבו הגה ולמד במשך למעלה מחמש-עשרה שנה, וממנו מסר שיעורי תניא לרבים. בדף הפורזץ הקדמי, מופיעה הקדשה מתוארכת וחתומה מאת הרה”ח יוסף אברהם פיזם מנהל ת”ת חב”ד בקרית חיים: ”לכ”ק האדמו”ר הרה”צ המפו'[רסם], מקרב ליבם של ישראל לאביהם שבשמים, רבים השיב מעוון מוהר”ר צבי הירש ראזענבוים האדמו”ר מקרעטשניף - ירושלים תובב”א שליט”א”. זה אינו עותק שהוענק לאדמו”ר ושכן אחר כבוד בארון ספריו בלבד – ואף בכך היה גלום ערך רב, בהיותו חפץ שהיה רכושו של אחד מגדולי צדיקי הדור הקודם - ספר התניא שלפנינו היה ספר לימודו האישי של רבי הערשל'ה, שבו הגה במשך שנים רבות, ומתוכו הרביץ תורה ברבים ומסר שיעורים קבועים בספר התניא, כפי שמעידים בני דורו וזקני חסידיו. זיקתו המיוחדת של האדמו”ר לספר התניא הייתה מן המפורסמות - ל אחרונה אף יצא לאור ספר שיעוריו על התניא בשם צהר העבודה . בביקורו של הגאון החסיד רבי בערל לאזאר בבית האדמו”ר מויז'ניץ, הרה”ק רבי ישראל הגר שליט”א, סיפר הרבי מויז'ניץ: ”האדמו”ר רבי צבי הירש מקרעטשניף זצ”ל היה הדוק מאד בספר התניא” ( 'פונעם רבי'נס הויף', קרית וויז'ניץ בני ברק, גליון רמ”ג - שנה ז' ) עדות מאלפת נוספת מביא הגה”ח רבי חנניה יוסף אייזנבך ז”ל, מזקני חסידי חב”ד בירושלים ובעל הספר מחנה יוסף: ”סיפר לי כ”ק אדמו”ר מקרעטשינף סיגט (כפר אתא) זצ”ל, כי היה קשור מאד עם הרבי הריי”צ, וראה אצלו רוה”ק בגלוי כמה פעמים, ובכל ביקור שלו בארה”ב הוא הולך להשתטח על ציונו הק'. גם העיד על עצמו שבגיל ט”ו זכה לעמוד על ספר התניא ולמד עם בחורים בביהמ”ד של זקנו ”ועד היום אומר כל יום שיעור בתניא”. ( תשורה משמחת נישואי משפחות בלינוב-מוזיקנט עמ' 186 ) גם האדמו”ר מזוטשקא שליט”א העיד בריאיון נדיר שמסר לרגל י”ט בכסלו: ”...ובהיותי חתן, הלכתי לש”ב כ”ק האדמו”ר הרה”ק רבי הערשל מקרעטשניף זי”ע, הוא בעצמו עסק רבות בספר התניא, והוא התעניין אצלי על לימוד ספרי החסידות. כששמע שהנני לומד תניא, התלהב והרים קולו בלהט ואמר: ”תמשיך ללמוד, גם אני לומד“... ( מגזין 'כי קרוב', י”ט כסלו תש”פו, גליון 182 עמ' 8. ) לפנינו אפוא עותק בעל חשיבות יוצאת דופן של אחד מספרי היסוד של עולם החסידות – ספר התניא, ספר היסוד של חסידות חב”ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל – אשר שימש בפועל את אחד מגדולי האדמו”רים ובעלי המופת בדור האחרון. ייחודו של עותק זה אינו רק בכך שהיה שייך לאחד מגדולי צדיקי הדור, אלא בכך שהיה ספר לימודו האישי, שבו הגה במשך שנים רבות, וממנו מסר את שיעוריו בתניא. לפנינו אפוא לא רק פריט בעל ייחוס, אלא חפץ ששימש בפועל בעבודת הקודש של אחד מבעלי המופת המפורסמים בדור האחרון. ידועים דברי הרבי מליובאוויטש אודות סגולת חפצי הצדיקים לאחר פטירתם: ”קדושת המקום והכלים כו' של הצדיק היא באותו האופן כהזמן שהצדיק השתמש בהם בפועל, נשמה בגוף” (לקוטי שיחות, לב, עמ' 19-27). ועל אחת כמה וכמה ספר התניא קדישא! מפרט: ספר תניא משנת תשמ”ה, הוצאת סניפי נשי ובנות חב”ד, [4], רעב [2] דף. הדפסה מהודרת על נייר משובח, בכריכה מפוארת. מצב טוב. סימני שימוש ולימוד. פגם מזערי בשדרה. האדמו”ר רבי צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף – ”רבי הערשל'ה” (תר”פ–תשס”ו) – כיהן כאדמו”ר מקרעטשניף בקריית אתא ולאחר מכן בירושלים. נולד בסיגט לאביו רבי חיים מדרוהוביטש, בנו של רבי אליעזר מקרעטשניף. לאחר שנות השואה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, וכבר בהיותו בחור החל לערוך שולחנות חסידיים – תופעה נדירה ביותר בתולדות החסידות. לאחר נישואיו התגורר במשך תקופה בקריית אתא, ועל שמה נודע כל ימיו, ובשנת תשמ”ב העתיק את משכנו לירושלים, שם ייסד את חצרו על קו התפר שבין שכונות גאולה ומאה שערים. רבי הערשל'ה נודע כאיש מופת מופלא, שרבים ראו בו שריד לדמותם של אדמו”רי הדורות הראשונים. הנהגתו הייתה מופשטת מגדרי הזמן והמקום; שולחנותיו הטהורים נמשכו לעיתים שעות ארוכות, מתוך דבקות והתעלות, ללא כל התחשבות במושגי הזמן המקובלים. במיוחד התפרסמה קריאת התורה שלו בשבתות, שבה, כפי שהעידו רבים מחסידיו, היה צופה ברוח קודשו את העתיד הצפוי לעולים לתורה, ומעמדים אלו נמשכו לא אחת עד שעות הלילה המאוחרות. שמו יצא לתהילה כפועל ישועות וכבעל מופת, ורבים נהרו לפתחו לבקש ברכה, עצה וישועה, כשהם מספרים על ניסים וישועות שראו בעקבות ברכותיו. בעיני חסידיו ובני דורו נחשב לדמות פלאית, מן הדמויות שהחזירו לדור את צביונם של אדמו”רי קמאי, שחייהם היו רצופים קדושה, פרישות ומעשי מופת. דברי תורתו כונסו בספרים: תורת חיים ואמונה על התורה, קדושת צבי וספרים נוספים, המנציחים את משנתו ואת דרכו בעבודת ה'.