בידספיריט | עם הנוסח המקורי ”ואינה תשובה”!

עם הנוסח המקורי ”ואינה תשובה”! עותק נאה בכריכה מקורית: צמח צדק פסקי דינים שני החלקים - מהדורה ראשונה ווילנא תרמ”ד | 1884 - ספר צמח צדק, ”כולל פסקי דינים משו”ע... מאדמו”ר הגאון... רבינו מנחם מענדל נ”ע, הובא לביה”ד ע”י נכדיו שי', ווילנא, שנת תרמ”ד - 1884”. כרך נאה בכריכה מקורית עם שדרת עור מוטבעת עותק שלם ונאה במיוחד! חלק א: אורח חיים ויורה דעה. דפוס פין, ראזענקראנץ ושריפטזעטצער. [2], רפו דף. בתוך החידושים הובאו בכמה מקומות סימנים וחלקי סימנים מתוך שלחן ערוך לר' יוסף קארו עם הגהות ר' משה איסרליש, כלשונם, וסביב להם חידושי המחבר. חלק ב: אבן העזר וחושן משפט וביאורים והגהות בגדולי הראשונים והאחרונים ה”ה הרמב”ם והרא”ש ורבינו ירוחם ובעל התרומות והמרדכי והמהרש”ל, והרבה פסקי הלכות היוצאים מן מס' יבמות ומעט משארי מסכתות. דפוס האלמנה והאחים ראם. [2], נ; ע, ד דף. ארבעת הדפים האחרונים כוללים השמטות ותקונים לשני החלקים - דפים אלו הינם נדירים ואינם בכל העותקים הידועים . כאמור, עותק נאה במיוחד, שני שערים לכל חלק.  כתמים קלים וקרע קל ללא פגיעה בטקסט באחד מהשערים של החלק השני. מצב כללי טוב מאד. עותק נדיר עם הגרסה המקורית החסידית ”ואינה תשובה” פולמוס ”הזיוף”:  בעמ' 138 בחלק ב' נדפסה תשובתו של האדמו”ר הצמח צדק בד”ה ”עיטוף”, שם נדפס בעותק זה ”והגר”א הביא מנדרים... ואינה תשובה”, עותק כזה הינו שריד לעותקים בודדים ידועים עם גרסה זו;  ברוב העותקים הידועים נדפסה תשובה זו עם השינוי: ”והגר”א הביא מנדרים... ואנכי בעניי לא זכיתי להבין דבריו הקדושים”. יצוין כי בעותקים בודדים שנותרו לפליטה מופיע הנוסח ”ואינה תשובה” כבעותק זה שלפנינו וכך גם נדפס בדפוסי קה”ת בהוצאתו של הרבי. אכן, בשנים האחרונות התגלתה תשובה זו בעצם גוף כתי”ק של הצמח צדק ושם אכן מופיע ”ואינה תשובה”. ”ומובן אשר לא היתה בידי לבער את כל הטופסים עם הנוסח המזוייף” הרבי באגרות קודש שלו התייחס לעניין וכתב (ח”ח אגרת ב'תפד): ”ומעשה שהי' כך הי', וכמו ששמעתי מכ”ק מו”ח אדמו”ר זצוקללה”ה נבג”מ זי”ע, אשר המדפיסים בווילנא (ולא שמעתי ברור אם הבחור הזעצער והמפקחים עליו, אם גם המו”ל), שכידוע היתה אז בעת ההיא דהדפסת הפסקי דינים עיר מבצר של המתנגדים, וכנראה שנתוסף לזה גם מה ששנת תרמ”ד היתה בסמיכות לאחר הסתלקות אדמו”ר מוהר”ש נ”ע, ובמילא שעת חירום בין גברא לגברא, הנה השתמשו בהזדמנות זו לזייף, ובמקום ואינה תשובה הדפיסו הנוסח שמעתיק כת”ר, וכשהגיעו הטופסים הראשונים לליובאוויטש הנה אחזו בכל האמצעים הנחוצים והדפיסו את העמודים האחרונים בהנוסח של הצמח צדק, ומובן אשר לא היתה בידי לבער את כל הטופסים עם הנוסח המזוייף. עד כאן סיפור של כ”ק מו”ח אדמו”ר זצוקללהיה נבג”מ זי”ע (וראה עוד באג”ק חלק י”ג, אגרת ד'תשג)”. פולמוס זה כבר דנו בו רבנים, חסידים, חוקרים ואוהבי ספר וכבר נשפכו אודותיו מילים למכביר, ראו בהרחבה: תולדות חב”ד ברוסיא הצארית שם בעמ' קכב, מופיע צילום כתי”ק הצמח צדק עם הנוסח המקורי ”ואינה תשובה”, מאמרו של החוקר הנודע רבי דוד קמנצקי בישורון, כ', עמ' תשצ ואילך ובעוד. בשערים חתימות חותמות החסידים הנודעים מעיה”ק צפת, רבי אשר יחזקאל הלוי איש הורוויץ ובנו רבי ישעיה הלוי הורוויץ. *** החסיד רבי אשר יחזקאל הלוי הורביץ (לפני תר”כ - תר”פ), דור עשירי להרה”ק רבי ישעיה הלוי הורוביץ בעל השל”ה, דור חמישי לאדמו”ר הזקן בעל התניא, ונצר למשפחת אדמו”ר הצמח צדק, ולאדמו”רים לבית קרלין, טשרנוביל ואמדור. בן רבי ישעי' - מחסידי אדמו”ר הצמח צדק. חתנו של החסיד רבי ישראל דובער יפה - ממשפחת 'המדפיס מקאפוסט' הנודעת ומממשיכי רצף ההתיישבות החב”דית בעיר הקודש צפת. רבי אשר יחזקאל היה הממונה על חלוקת כולל חב”ד בעיה”ק צפת והיה מחשובי חסידי חב”ד בעיר. רבי אשר יחזקאל ניסה לפתוח ישיבה חב”דית בצפת אולם בשל מצוקת ממון לא עלה הדבר בידו. הגאון החסיד רבי ישעיה הלוי הורביץ (תרמ”ג - תשל”ח), דור אחד-עשר לבעל השל”ה הקדוש, דור חמישי לאדמו”ר הזקן בעל התניא, ונצר למשפחת אדמו”ר הצמח צדק, ולאדמו”רים לבית קרלין, טשרנוביל ואמדור. בן רבי אשר יחזקאל הורוויץ וחתן רבי יצחק לוברבוים נכדו של רבה של צפת הגה”ח רבי שמואל העליר. החל משנת תרס”ח כיהן כרבה של קהילת חב”ד בצפת ורב בית הכנסת ”צמח צדק” בעיר, ולאחר פטירת אביו קיבל על עצמו את ניהול קופת ”כולל חב”ד” ההיסטורית בצפת. הנהגתו כרב חב”די התאפיינה ביושר, אמת בלתי מתפשרת ומסירות נפש למען הקהילה, גם בימי הרעב והמאסרים הקשים של מלחמת העולם הראשונה, במהלכם מונה במקביל גם לרבם של גולי יפו שהגיעו בצפת. בשל קשיי פרנסה חריפים בארץ ישראל, נאלץ הרב הורביץ להגר בשנת תרפ”ב לקנדה, שם כיהן למעלה משלושים שנה כראש הרבנים בוויניפג וכרבה הראשי של מערב קנדה, תוך שהוא פועל לשיקום מצב היהדות הרוחני באזור. לצד פעילותו הציבורית הענפה בשליחות ערכי החסידות, חיבר מספר ספרים תורניים חשובים ובהם ”יבוא שילה”, ”פרדס הארץ” ו”עדן ציון”. בשנת תשי”ג חזר לארץ ישראל, ובשנת תשל”ח נפטר בגיל 94 ונטמן בעיר מולדתו, צפת. בנו הוא החסיד הנודע רבי שמואל הורוויץ - מחשובי רבני ומשפיעי ברסלב בדור הקודם.