בידספיריט | ה'תיקוני זוהר' של מרן הגר”ח

ה'תיקוני זוהר' של מרן הגר”ח ברלין! ב' חלקי תקוני הזהר מהדורה ראשונה של פירוש בניהו למרן הבן איש חי - ירושלים תרס”ג | 1903 / בני אהרן - דפו”ר בגדאד תרס”ח | 1908 - מקבץ [3] ספרי קבלה כרוכים יחדיו — העותקים האישיים של הגאון רבי חיים ברלין אב”ד מוסקבה וירושלים, בנו של הנצי”ב מוולוז'ין וממלא מקומו בראשות אם הישיבות 'וולוז'ין'. בכל שלושת הספרים מופיעות חותמות הבעלות שלו:   ”חיים ברלין בהגאון אדמו”ר הנצי”ב זצ”ל מלפנים רב במאסקווא ואב”ד ור”מ בוואלוז'ין וכעת בירושלים עה”ק ת”ו”. ספר 'תיקוני זוהר', לתנא רבי שמעון בר יוחאי, מהדורה ראשונה של פירוש 'בניהו' למרן רבינו הבן איש חי זי”ע . שני חלקים כרוכים יחדיו , בשערים נפרדים. ירושלם, תרס”ג [1903]. חלק א: עד תיקון לה. [2], קמב דף. חלק ב: מתיקון לו ואילך. [1], קכח, [1] דף. בדף הפורזץ הקדמי של חלק א', ובעמוד האחרון של חלק ב', מופיעות חותמות הבעלות האישיות של מרן הגר”ח.  תיקוני זוהר הינו מן מספרי הסגולה החשובים והנודעים ביותר. בהקדמת תיקוני הזוהר עם ביאור הגר”א מובא בשם בעל כסא מלך, וכן בספרים קדושים נוספים, כי צדיקים והמון העם נהגו להרבות בלימוד ספר התיקונים בארבעים הימים שבין ראש חודש אלול ליום הכיפורים. מנהג זה מוזכר גם בתחילת ביאורו של ה”באר לחי רואי”, ועדות נוספת להתפשטות המנהג מובאת בספר מטה אפרים, המעיד כי נהג גם בארץ הקודש ובפולין בקרב בני תורה. אחת הסגולות המיוחסות ללימוד תיקוני זוהר היא כוחן הסגולי של האותיות והמילים עצמן. בספרי רבי חיים ויטאל והבן איש חי זיע”א מובא כי אף מי שאינו משיג את עומק הדברים, עצם הקריאה והדיבור בתיבות הקדושות מהווה תיקון גדול לנשמה ומטהרה. כרוך עם ספר הקבלה הנדיר בני אהרן, חיבור על שער הגלגולים למהרח”ו, מאת המקובל רבי שמעון אהרן אגסי מבגדאד - מהדורה ראשונה בגדאד תרס”ח | 1908. קיח, [1] דף. בדף השער ובדף הפורזץ האחורי מופיעות חותמות הבעלות של מרן הגר”ח ברלין. מפרט: הספרים בשלמות מלאה, בכל שלושת הספרים מופיעות חותמות בעלות רבות של מרן הגר”ח ברלין. פגמים קלים, מצב כללי טוב מאוד. כאמור, לפנינו המהדורה הראשונה של פירוש 'בניהו' למרן הבן איש חי, על התיקונים. ייתכן מאוד כי כרך זה הוענק למרן הגר”ח ברלין על ידי הבן איש חי עצמו, בדומה לספרים נוספים שלו שהוענקו למרן, כמופיע בספר נשמת חיים, שם נדפסה תשובה הלכתית ששלח מרן הבן איש חי לרבינו חיים ברלין, ובה הוא מציין כי לבקשתו הוא שולח לו את ספרו בן יהוידע. וזה לשון המכתב: ”אשר ביקש הדר”ג לשלוח לו בן יהוידע ח”א וח”ב הנה היום כתבתי להרב הכולל ח”ר בן ציון מרדכי חזן נר”ו למסור ליד מעכ”ת בן יהוידע ח”ב שיש לי אצלו, אבל ח”א לא נמצא בעה”ק תוב”ב, ורק כאן יש אצלי, והנני שולח אותו בשבוע הבא...”  (נשמת חיים יו”ד, עמ' מב; ראה קטלוג מורשת, מס' 85, פריט 51). *** הגאון הגדול רבי חיים ברלין [תקצ”ב-תרע”ג], מגדולי דורו ומדמויות ההוד של ליטא וירושלים. בנו הבכור של הנצי”ב מוואלוז'ין. הגר”ח שימש כרבה הראשי של מוסקבה, וכראש הישיבה המפורסמת ביותר בעולם, ישיבת וולוז'ין המכונה 'אם הישיבות' וכן כאב”ד ור”מ וולוז'ין. אחר כך כיהן כרבה של קוברין. בשנת תרס”ו הוזמן לירושלים, ולאחר פטירת רבי שמואל מסלנט הוכר בסמכותו וגדולתו התורנית כרבה של העדה האשכנזית בירושלים, למרות שסירב לקבלה באופן רשמי.