בידספיריט | צמד מסמכים היסטוריים בחתימת הרב

צמד מסמכים היסטוריים בחתימת הרב מפוניבז' ועוד: ייסוד העיתון ”אידישער לעבן” בליטא - קובנה תרפ”ב | 1922 - צמד מסמכים היסטוריים מכוננים העוסקים שניהם ביסוד העיתון החרדי ”אידישער לעבן” בליטא שלאחר מלחמת העולם הראשונה. המסמכים משקפים את תפיסת מנהיגי הדור לגבי נחיצותה של תקשורת חרדית ככלי חיוני לשמירת עולם התורה, החינוך והארגון הקהילתי באותה תקופה. מתוך המסמך: ”שמבלעדו אי אפשר לנו להמשיך את עבודתנו ולפתחה, להחזיק את עמדתנו - עמדת התורה והחינוך היהודי ולבצרה, בלעדו אי אפשר לנו בשום אופן לחיות חיים חברותיים, חיים מאורגנים...”. הצהרה היסטורית מרעישה של גדולי ליטא, החושפת כיצד ראו מנהיגי הדור את כוחה של העיתונות בעיצוב נשמת הציבור החרדי. בעידן שבו עולם התורה נאבק על עצם קיומו — הם הבינו כי המערכה אינה מתנהלת רק בהיכלי הישיבות, אלא גם בזירת הרוח, ההשפעה והדעה הציבורית. לפנינו, אפוא, לא רק תעודה נדירה - אלא כתב הייסוד של התקשורת החרדית המודרנית! רשימת החותמים: מרן הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן בעת שבתו כאב”ד פוניבז' ”הרב מפוניבז'” — מן הדמויות האגדתיות של עולם התורה, לימים מקים ישיבת פוניבז' וממנהיגי היהדות החרדית בדור החורבן והתקומה. בזמן כתיבת מכתב זה כיהן רבינו גם כחבר בית הנבחרים הליטאי (הסיים)! מרן הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין בעת שבתו כאב”ד ור”מ סלאבודקא ראש ישיבת הדגל הליטאית - ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה ובחברון, חבר מועצת גדולי התורה , ובעל ה”לבוש מרדכי”, מגדולי מעצבי דמותו של עולם הישיבות הליטאי.   הגאון רבי ברוך הלוי הורוויץ אב”ד אלסקוט ראש ישיבת ”אור ישראל”, בסלבודקה. היה ממנהיגי הציבור היהודי-חרדי בליטא ועמד בראשות ”אגודת הרבנים” המקומית. מגדולי אנשי המוסר והחינוך בליטא. היה הרב של פרבר אלקסוט שבקובנה וחתנו של הרב שרגא פייבל פרנק.  ד”ר נחמן רחמילביץ' אחת הדמויות היהודיות הבכירות בממשלת ליטא, מראשי האוטונומיה היהודית וסמל למעמדה המדיני של יהדות ליטא העצמאית. כיהן כסגן שר הכספים, המסחר והתעשייה הליטאי. בשנת 1999 הציבה עיריית וילנה לוח זיכרון על הבית בו התגורר בעיר. ב 2021 פורסם כי שגרירת ליטא בישראל עלתה לקברו של רחמילביץ בהר הזיתים בירושלים לטקס זיכרון שיזמה השגרירות הליטאית רבי אברהם דוב פאפעל אב”ד מאריאמפאל רבי אברהם דוב פופל, אב”ד מריאמפול (תרכ”ט - תרפ”ג), נולד בהאנישוק הסמוכה לקובנה לאביו רבי אריה. קנה את תורתו בקיבוץ הפרושים הנודע באיישישוק. בשנת תרנ”ז עלה לכהן כרבה של עיר הולדתו, לאחר מכן עבר לכהן ברבנות היידוצישוק הסמוכה לווילנא, ממנה עבר לכהן בעיר הגדולה מרימפול על מקומו של רבי אליהו קלאצקין. נודע כאיש אשכולות רב פעלים וכפה מפיק מרגליות בדרשותיו הנפלאות. פעל רבות לטובת יהודי ליטא וכיהן בתפקידי ציבור שונים בהם יו”ר אגודת הרבנים דליטא, יו”ר אגודת ישראל בליטא וציר בבית הנבחרים (הסיים) הליטאי - שם נאם את נאומו הנודע ”לא תרצח!” נגד עונש מוות שהתפרסם בשעתו בעולם כולו. רבי משה יוסף בהרב הצ' א”צ הלוי לעוויטאן  רבי משה יוסף לויטן (או: לויתן), מחשובי עסקני היהדות החרדית בליטא ובאמריקה. בן הגאון רבי צבי הירש לוויטן (המכונה ”רבי הירשל סלאבאדקער” מצעירי תלמידיו של אבי תנועת המוסר רבי ישראל סלנטר, ראש הישיבה לצעירים ”אור החיים” אותה יסד בסלבודקא) וחתן רבי נחום גרשטיין. למד והתחנך בישיבת אביו הגדול בסלבודקה. בשנות ה-30 היגר לארה”ב שם כיהן כרב בעיר ניו יורק ועסק רבות בענייני ציבור. לאחר שחלה במחלה קשה קיבל על עצמו שאם יחלים יעלה לארץ הקודש ואכן בערוב ימיו עלה ארצה ובה נטמן. חתנו הוא העסקן רבי שמואל זיידל שרשבסקי המוזכר במכתבים אלו כשליח העיתון לארה”ב לגיוס משאבים. שילוב נדיר להפליא הממחיש את אחד הרגעים הנשגבים בתולדות יהדות ליטא: שיתוף פעולה מלא בין עולם התורה, ההנהגה הציבורית והכוח הפוליטי, למען הגנת היהדות החרדית. [2] מכתבים בעלי תוכן כמעט זהה בגדלים שונים. מוקלדים במכונת כתיבה. חתימות הרבנים והאישים הינם מקוריות בכתב ידם. מצב טוב מאוד. סימני קיפול וחורי תיוק אופייניים לתקופה.