בידספיריט | פריט היסטורי עוצר נשימה: פנקס

פריט היסטורי עוצר נשימה: פנקס “אוצר החסד” של הוועד הכללי – ובו עשרות שורות בכתב־ידו וחתימותיו של הראי”ה קוק - ירושלים ראשית המאה ה־20 - פנקס חשבונאי גדול ממדים ועב-כרס, הכולל את הנהלת החשבונות, רשימות שונות ופרוטוקולי הישיבות של “אוצר החסד קרן שמואל” הזרוע הכלכלית של הוועד הכללי “כנסת ישראל” בירושלים, ששימשה להענקת הלוואות לצורך הקמת השכונות החדשות בירושלים. ירושלים, תרפ”ה-תרצ”א בקירוב [שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20].  עשרות (!) שורות בכתב-יד הראי”ה קוק ובחתימת-ידו. זהו פריט בעל ערך היסטורי נדיר במיוחד, הכולל תיעוד פנימי עשיר: תכתובות, אסיפות הנהלה, החלטות, פרוטוקולים, שמות נוטלי הלוואות, סכומי הלוואות ופרטים רבים נוספים הנוגעים לפיתוח השכונות החדשות בארץ ישראל – חלקם ככל הנראה אינם מצויים בשום מקור אחר. הפרוטוקולים חתומים על ידי גדולי רבני ועסקני ארץ ישראל בתקופה, הן מן היישוב הישן והן מחוגי הרב קוק. החידוש המרכזי והבולט בפנקס שלפנינו הוא הופעת הערותיו והסכמותיו של הרב הראשי לארץ ישראל, רבי אברהם יצחק הכהן קוק, בשולי דפי התקנות והפרוטוקולים. כדרכו בקודש, הוא כותב בסגנון פיוטי־מקראי, ולעיתים הערותיו מתפרשות על פני חלקים נרחבים מן העמוד. כל הדברים חתומים בחתימות יד קדשו מס' פעמים. “אוצר החסד קרן שמואל” נוסדה בירושלים בשנת 1906 כגוף חסד של הוועד הכללי “כנסת ישראל”, ונועדה להנציח את זכרו של הגאון רבי שמואל סלנט, רבה האשכנזי של ירושלים. מטרתה המרכזית הייתה גמילות חסדים כלכלית – בעיקר מתן הלוואות ללא ריבית לצורך חיזוק ההתיישבות היהודית בעיר. הקרן פעלה במסגרת מנגנון הצדקה של “היישוב הישן”, אשר נשען על כספי “החלוקה”, אך ביקשה לעבור בהדרגה ממודל של תלות לתמיכה יצרנית יותר – הלוואות, בנייה, ועידוד עבודה. בשנות ה־20 של המאה ה־20, בתקופה בה נכתב הפנקס שלפנינו, הפכה הקרן לגורם מרכזי ביוזמה להקמת שכונה מודרנית בירושלים. בשנת 1926 הוקמה שכונת קריית שמואל, ביוזמת “אוצר החסד קרן שמואל”, כשכונת גנים מתוכננת ברוח חדשה של בנייה עברית עירונית. הקרן סייעה למתיישבים באמצעות הלוואות ארוכות טווח ללא ריבית, שאפשרו רכישת מגרשים ובניית בתים. הרעיון היה לשלב בין שמירה על מסגרת תורנית־חברתית של היישוב הישן לבין יצירת שכונה מודרנית של בעלי מלאכה, אברכים ובעלי בתים. הקרן העניקה לרוכשים הלוואות שהגיעו לכשני שלישים מעלות הקרקע והבנייה, לתקופות ארוכות של עד כ־12 שנה, ללא ריבית. כך הפכה לגורם מפתח בפיתוח שכונות ירושלים היהודיות בתקופת המנדט. ”אוצר החסד קרן שמואל” הייתה למעשה אחד המפעלים המרכזיים של היישוב הישן בירושלים במעבר: מצד אחד – מסורת חסד קלאסית של היישוב הישן, ומצד שני – מודל כלכלי מודרני יחסית של בנייה, הלוואות ופיתוח עירוני והיא נחשבת למנוע ההתיישבות החשוב בירושלים של ראשית המאה ה־20. הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי”ה), הרב הראשי לארץ ישראל, כיהן כנשיא כבוד של הקרן. ומשום כך כתב ידו תופס חלק ניכר מהפנקס ההיסטורי שלפנינו. מפרט: פנקס גדול ממדים ועב־כרס, 33×20 ס”מ, כ־100 עמ' כתובים, כולל אלפי שורות חשבוניות, החלטות, חתימות ועוד. כולל עשרות שורות בכתב־יד הראי”ה קוק וחתימות רבות שלו. מצב טוב מאוד.