בידספיריט | “גדול היה בנזרו נזר א׳

“גדול היה בנזרו נזר א׳ שעל ראשו” – מכתב תנחומים מאת הגרי״ד סולובייצ׳יק על פטירת הרב “הנזיר” - מכתב תנחומים נדיר ונוגע ללב, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ׳יק – “הרב”, מגדולי מנהיגי האורתודוקסיה בארצות הברית וראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן (ישיבה יוניברסיטי), אל הרב שאר ישוב כהן, על פטירת אביו הגאון המקובל רבי דוד כהן – “הרב הנזיר”. אלול תשל״ב (1972). בנוקטו באומנות אבותיו לבית בריסק, בעלי “עט הזהב”, מקונן הגרי״ד סולובייצ׳יק על פטירת הרב הנזיר בקינה פיוטית מכמירת לב, שבה משתלבים עומק תורני עם רגש אנושי עז ולשון נשגבת של הערכה נדירה. בדבריו הוא משרטט את דמותו של הרב הנזיר כענק רוח שאין לו תמורה. בסגנון בריסקאי־פיוטי, מדוד אך בוער מבפנים, הופכת האיגרת למסמך של קינה והערצה כאחד, המביע את תחושת האובדן של עולם התורה בפני הסתלקות דמות ייחודית ומופלאה זו. גדול היה בידיעותיו ובקיאותו בתורת א'[לוקיו] / גדול היה במידותיו התרומיות / גדול היה בקדושתו - בקדושת החיים / גדול היה בנזרו נזר א' שעל ראשו” / מי יתן לנו חכם כמותו שלא היה רבב בבגדו ובאופיו? מי יתן לנו אדם גדול כמותו, סמל המוסר והצניעות המתונה / מי יתן לנו את העמקות והפשטות והחסד שנתרכזו בנשמתו? האיגרת מבטאת קשר עמוק של הערכה והערצה בין שני גדולי עולם – תלמידו הקרוב של הראי״ה קוק לבין אחד מגדולי ההוגים של האורתודוקסיה המודרנית בדור שלאחריו. [1] איגרת אוויר, 30 ס”מ. כתב יד מלא וחתימה מקורית של הגרי”ד. מצב: טוב מאוד.  מצורפים [2] מכתבים בלועזית, כנראה מכתבי תנחומים לאותו נמען. תוכנם לא נבדק על ידינו. הגאון רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (תרס”ג–תשנ”ג), בנו של הגאון רבי משה, בן הגר”ח מבריסק, בן בעל ה”בית הלוי”. מגדולי ההוגים והלמדנים בדור האחרון, מיזג באישיותו גאונות בריסקאית תהומית עם מחשבה פילוסופית עמוקה. השפעתו על עולם התורה בארה”ב ובארץ הייתה מכרעת, ושיעוריו השנתיים משכו אלפים. היה מראשי האורתודוקסיה המודרנית בארצות הברית, והוגה דעות מרכזי שהשפיע עמוקות על הציונות הדתית והעולם התורני־אקדמי. בנעוריו למד בישיבות ליטא ובהמשך רכש השכלה כללית רחבה. בשנת 1932 היגר לארצות הברית, שם התמנה לראש ישיבת רבי יצחק אלחנן ולדמות המרכזית בישיבה יוניברסיטי, תפקיד שבו שימש עשרות שנים והשפיע על דורות של רבנים ותלמידי חכמים. הנמען הרב אליהו יוסף שאר ישוב כהן (תרפ״ח – תשע״ו), רבה האשכנזי של חיפה במשך עשרות שנים. נולד בירושלים לרב דוד כהן, “הנזיר”, ולשרה בת הרב חנוך אטקין. גדל בבית תורני־ייחודי בעל אופי רוחני עמוק, בילדותו נהג מנהגי נזירות מסוימים שהושפעו מאביו. נודע בפעילותו בתחום ההידברות הבין־דתית, היה גם תומך בלימוד התלמוד הירושלמי כחלק מהתחדשות תורת ארץ ישראל. נשוא המכתב הגאון המקובל רבי דוד כהן זצ״ל (תרמ״ז–תשל״ב), הידוע בכינויו “הרב הנזיר”, מן הדמויות הייחודיות בעולם התורה. שימש כר״מ בישיבת מרכז הרב, ונודע בעיקר כעורך המרכזי של כתבי רבו וכמעצב הגותו. כונה “הרב הנזיר” בשל מנהגי נזירות שקיבל על עצמו. נמנע משתיית יין וגזר על עצמו תעניות ושתיקה בזמנים שונים. עסק גם בעריכת חיבורים הגותיים, בהם “קול הנבואה”, שבו פיתח את רעיון “השמעיות” וחתר לביסוס רעיון חזרת הנבואה בישראל. דמותו נותרה ייחודית כגשר בין עולם הקבלה, הפילוסופיה והלמדנות הישיבתית בדור התחייה.